בעניין תא (ת"א) 39945/03 אביבי פרלה נ' עזרא דוד התובעת הגיעה לחוות הנתבע ועלתה על סוס לראשונה בחייה, נשלחה לדרכה לרכב לבדה בחוף הים על הסוס.
בית המשפט קבע כי שליחת התובעת לבדה על סוס ללא פיקוח והדרכה צמודים מהווה הפרת חובת הזהירות הקונקרטית שחב הנתבע, כבעל חוות הסוסים, לתובעת כאורחת בחווה.
אמנם, מי שרוכב על סוס נוטל על עצמו סיכון טבעי של נפילה במהלך הרכיבה, אך הדברים אמורים בנפילה הנובעת מעצם הרכיבה והפעילות הספורטיבית ולא נפילה אשר נובעת מחוסר הדרכה, פיקוח והשגחה.
כאן מדובר בסיכונים בלתי סבירים אשר אותם לא היה על הרוכב לטול על עצמו ולא ניתן לקבל טענה כי מדובר על סיכון טבעי לרכיבה על סוס.
פסיקה רבה מתארת את ההלכה הראויה והנוהגת בעניין חובותיו של בעל חוות סוסים כלפי מבקריו אשר באים לרכב ובמיוחד בכל הנוגע לרוכבים חסרי ניסיון, שם חובת הזהירות היא מוגברת, להבדיל מרוכבים מקצועיים, ולדוגמא ראה: רע"א 8085/99 מניס נ' גרשגורן (29.3.00), שם אישר בית המשפט העליון את פסיקת ביהמ"ש המחוזי על פיה הסיכון אותו נטל מדריך הרכיבה שהיה צמוד לקבוצת הרוכבים בבחירת תוואי הרכיבה היה סיכון בלתי סביר; ת.א. (ב"ש) 569/90 עזבון נורית יעקב ז"ל נ' טקסט ראנץ' בע"מ (20.9.93), שם הוטלה אחריות על מועדון רכיבה לגבי פגיעת בבני זוג ללא ניסיון רכיבה אשר הושארו על הסוסים בתחומי המועדון ללא פיקוח והדרכה צמודים; ת.א.(י-ם) 1161/99 קרואני זאהי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (1.4.03) שם הוטלה אחריות על בעל חוות סוסים בשל העדר הדרכה מספקת לגבי הסיכונים הטמונים ברכיבה לרוכב בלתי מיומן; ת.א (י-ם) 1433/96 מימוני עמרם נ' עיריית ירושלים (27.3.03), שם הוטלה אחריות על בעלי חוות סוסים בשל היעדר הדרכה מספקת לרוכב חסר ניסיון; ע"א (ת"א) 1920/99 ריבוך רפי נ' עדי נעים רות (15.7.03); ת.א. (ת"א) 2599/91 לנגר נ' ועקנין , פ"מ תשנ"ג (4) 516 (24.2.94).
ואחרי הכל, פסק בית המשפט כי עדיין יש לייחס לתובעת רשלנות תורמת בשיעור של 30%, על כך שהחליטה ובחרה לרכב בסופו של דבר על הסוס ואף לצאת לרכיבה מחוץ לחווה לאחר הדרכה קצרה, ללא מדריך ובלוית אחיה בלבד, כשידעה שהיא פוחדת לעלות על הסוס ואף העידה כי לדעתה הסוס התנהג באופן מוזר.