במאי 2015, בזמן משחק ילדים עם כדור בחצר בית, הכדור התגלגל לכיוון המדרכה. הילד רדף אחר הכדור, אמו שראתה אותו רץ, קראה לו ורצה לעברו, תוך כדי הריצה הילד נתקע בערוגה שבלט ממנה חפץ על המדרכה, נפל ונחבל.
בא כוח התובע טען בבית המשפט שניתן לראות מהתמונות ומעדות האם שהקטין נפל מהערוגה. בנוסף, עצם העובדה שהעירייה תיקנה את המפגע זמן קצר לאחר התאונה מלמדת אותנו שהיא הסכימה שזה מפגה ושיש לתקנו.
העירייה הכחישה מצידה את הטענות וטענה שהילד אומנם הגיש תצהיר אך אינו התייצב לדיון ולכן אין כל עדות בתיק מאחר והיא לא יכלה לחקור אותו. בנוסף היא טענה שהאם אומרת במפורש שאינה יודעת ממה בנה נפגע וגם במסמכים שהוגשו לא רשום שהבן נפל ממכשול במדרכה או מערוגה.
עוד טענה שמסלול הריצה של הילד שתיארה אמו אינו הגיוני ויכולים להיות עוד הרבה מכשולים בדרך שיכולים לגרום לנפילתו של הילד.
בית המשפט קיבל את גרסת האם וקבע שהיא מהמנה ואכן העירייה התרשלה. עצם העובדה שהעירייה תקנה את המפגע לאחר האירוע מלמד שהיא הפנימה שאכן היה מדובר במכשול מסוכן.
עוד הוסיף השופט שהעירייה הייתה צריכה לצפות שהבדלי גובה במדרכה ומוט ברזל שיוצא מתוך הערוגה יכולים לגרום למפגע להולכי הרגל. מה גם שבענייננו מדובר בקטין בגיל שמתקבלות בו החלטות פזיזות וללא מחשבה הם דבר שבשגרה.
עוד הוסיף השופט על טענת העירייה שהבן לא הופיע לחקירה הנגדית, שהנתבע בגיל כה צעיר וזה סביר בהחלט לא להביאו לחקירה כזו.
בסיכומו של דבר, פסק בית המשפט פיצויים לתובע בסך 155,000 שקלים בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4%.
לעניין הנזק קבע שהתובע נותר עם נכות תפקודית של 7.5%.
בכל מקרה של נפילה או חבלה, חשוב לגשת לעורך דין מומחה בתחום כדי לקבל ייעוץ כוללני ומקצועי.