פגיעה בחופש העיסוק

עובד שפוטר או התפטר מחליט לפתוח עסק שמתחרה במעסיקו הקודם. דומה כי העובד שמתחרה במעסיק פוגע במעסיקו הקודם זאת משום שישנם לקוחות כעת שמגיעים אליו במקום למעסיקו הקודם, המתחרה הנוכחי.
האם המעסיק יכול להגביל את חופש העיסוק של העובד ולהחתימו מבעוד מועד על מסמך שימנע מהעובד להתחרות בו, האם זה לגיטימי לדרוש מעובד שלא להתחרות בך. האם אין במסמך זה משום פגיעה בכוחות השוק.
כך קובע סעיף 2 לחוק יסוד: חופש העיסוק, “כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד; אין מגבילים זכות זו אלא בחוק, לתכלית ראויה ומטעמים של טובת הכלל. “
כמו כן קובע סעיף 4 לחוק יסוד: חופש העיסוק, כי “אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.”

החוק, הפסיקה והספרות המשפטית ניסו לעשות סדר בסוגיה זאת וקבעו שישנם מקרים שבהם כן ניתן להגביל את חופש העיסוק. האם העובד קיבל הכשרה מיוחדת או שהעובד קיבל תמורה מיוחדת.

אם רשימת הלקוחות היא סוד מסחרי :
1. המונח סוד מסחרי מוגדר בסעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, התשנ”ט – 1999:
2. “‘סוד מסחרי’, ‘סוד’ – מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו”
3. כך ההלכה פס”ד צ’קפוינט, נקבע:

“סוד מסחרי אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של ‘סוד מסחרי’ להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של ‘סוד’, כפי שארע במקרה דנן אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'”.

בסעיף 22 להלכת צ’קפוינט נקבע:

“עסקינן ב’סוד מסחרי’, כאשר מדובר במידע המצוי בידי המעסיק בלבד, אינו נחלת הכלל ואינו ניתן לגילוי בנקל. בדרך כלל מדובר במידע המצוי בידי חלק קטן מעובדי המעסיק, כגון: בידי ההנהלה הבכירה או בידי מנהלי מחלקת השיווק”.

4. ונקבע לעניין זה בסעיף 25 לפס”ד צ’קפוינט:

“במסגרת הוכחת ה’סוד המסחרי’ על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר ‘סוד’. יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב’סוד’ וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן.”

5. כך ההלכה אשר אומצה בפס”ד סער נקבעה מפורשות בפס”ד צ’קפוינט:

“לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אישי אין ליתן, לכשעצמה, משקל רב. יש לייחס לתניה נפקות רק אם היא סבירה ומגנה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, לרבות המעסיק הקודם ובעיקר על סודותיו המסחריים. בהעדר קיומן של נסיבות כפי שיפורטו להלן, ובעיקר בהעדר ‘סודות מסחריים’, גובר עקרון חופש העיסוק על עקרון חופש ההתקשרות”

6. כך גם נפסק בש”א 3341/07 סופר אלקטרוניקה נגד גורליק שניתן ע”י השופט טננבוים ביום 23/1/07.

הטענה הנוספת בדבר סודיות הנתונים הקשורים לשיטות התימחור ותנאי העיסקאות, גם היא לא הוכחה כדבעי. המבקשת לא פירטה בתצהיר שהוגש מטעמה מהן אותן שיטות ספציפיות שהינן בגדר סוד מסחרי. מדובר בטענה כללית ובלתי מפורטת. יתר על כן. טענת המשיב לפיה, כל הצעת מחיר שנשלחה ללקוח בדואר האלקטרוני היתה חשופה לכל העובדים, לא נסתרה…

הנתונים שבפניי, בהתאם לפסיקה שפורטה לעיל שעניינה הגדרת סוד מסחרי, אינם מניחים יסוד מספיק ליתן את הצו המבוקש בשל קיומו של סוד מסחרי.

תום הלב של העובד:
7. בפס”ד ע”ע (ארצי) 189/03 גירית נ’ מרדכי אביב פד”ע לט 728 (2003) (להלן: פס”ד גירית)) פעלו הצדדים באופן לא הוגן ובית הדין הארצי חייב אותם בתשלום פיצויים. וכן בפס”ד תע”א 3586-08 הארה תוכניות העשרה בע”מ נ’ פיין ואח’ שניתן ביום 18/9/11 ע”י השופט אברהמי נקבע כי הפרת חובת תום הלב של העובד שבזמן עבודתו החל לבנות את עסקו ונתן שירותים ללקוחות קיימים של החברה.
ישנם עוד לא מעט נתונים ושיקולים שצריך לזכור כאשר עובד פותח עסק מתחרה מיד לאחר שסיים את עבודתו.
ישנם מקרים שניתן להגן על המעסיק ולמנוע זאת מן העובד או לדרוש פיצוי שיכסה את הנזקים הכספיים שנגרמו למעסיק.
משרדנו מעניק ייצוג למעסיקים וכן לעובדים שנתקלים במקרים מעין אלו. למשרדנו יש ניסיון בייצוג בנושאי אי תחרות פגיעה בחופש העיסוק ובליווי בבית הדיון לעבודה בירושלים ובבתי דין בכל הארץ.

צור קשר
077-5089001