התובע הינו בעלים של חברה העוסקת בפיתוח תוכנה בין היתר לחברות בין לאומיות, ובעקבות כך היה זכאי להטבות מס משמעותיות דרך המדען הראשי.
בנובמבר 2014, רואה החשבון שלו פנה אליו ומסר לו כי מס הכנסה מעוניינים להגיע לביקורת כדי לאמת את הטבת המס שניתנת לו. שבועיים לאחר מכן, הגיעו 3 נציגים מטעם מס הכנסה לחברה, במהלך הפגישה איתם הוא הבין כי סיבת הגעתם היא כדי לבשר לו על ביטול ההטבה.
בעקבות כך, התובע הרגיש לחץ כבד מאוד שגרם לו לא להירדם בלילות ולמחשבות טורדניות בעקבות הגזרה הכלכלית שנחתה עליו.
בהמשך, כאשר הוא נדרש להחזיר את ההטבה שכללה החזרת סכומים גדולים, הוא החל להרגיש פחות ופחות טוב, ירד במשקל ואף הרגיש ירידה בראייה. בתחילת 2015 הוא ביצע בדיקת דם שבה נמצא סכרת מסוג 1 (נעורים).
התובע הגיש תביעה לבית הדין כדי שיכיר בו כנפגע עבודה מאחר שלטענתו הכול התחיל מאז הבשורה של ביטול הטבת המס בעבודה.
המומחה מטעם בית המשפט כתב כי אכן ניתן לקשור קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבית ההתפרצות הדרמטית שהתרחשה זמן קצר לאחר האירוע.
התובע ביקש מבית המשפט לקבל את חוות הדעת של המומחה ולקבוע כי אכן ההתפרצות קשורה לאירוע שקרה בעבודה.
הנתבעת (ביטוח לאומי) הסכים מחד שאכן הבשורה גרמה לתובע לדחק ולחץ נפשי אך אין לקשור בין זה לבית התפרצות הסוכרת. בנוסף, המומחה לא הביא כל ראיה מהספרות הרפואית שאכן יש קשר בין הדברים.
בית הדין בתל אביב קבע שיש להכיר בו כנפגע עבודה, הובהר בו שאכן יש מחלוקת האם ניתן לקשור קשר בין לחץ נפשי לסוכרת, אך בית הדין קבע כי הדעה השולטת כיום היא שניתן לקשור בניהם.
בסיכום הדברים, פסק בין הדין שמאחר וההתפרצות קרתה לאחר האירוע ובנוסף יש חוות דעת מומחה שטוען לקשר סיבתי בין האירוע להתפרצות, עצם הקשר הסיבתי אינו משתמע לשתי פנים ונטל ההוכחה מוטל על הנתבע ולכן נקבע שאכן יש קשר סיבתי בין האירוע להתפרצות.
בכל מקרה של פגיעה כל שהיא במהלך העבודה ומחוצה לה, מומלץ לגשת לעורך דין מומחה לקבלת ייעוץ משפטי בכדי שתוכלו למקסם את הזכויות המגיעות לכם.