זכויות נשים בהיריון בעבודה

זכויות נשים בהריון מוגדרות בחוק עבודת נשים תשי"ד-1954.

טיפולי פוריות – המצרך הכי יקר לזוג שנאלץ לעבור טיפולי פוריות הוא – זמן. הטיפולים כוללים זריקות על בסיס יומי ומעקב בדיקת US על בסיס יומי. בנוסף לכאב ולצער הנפשי והפיזי, זוג אשר מתמודד עם טיפולים אלו נזקק להעדר מהעובדה לא מעט.. מה הן הזכויות עבור אישה שעוברת מסלול טיפולים מפרך שכזה?

אישה אשר עדכנה את מעסיקה בדבר טיפולי פוריות אותם היא עוברת רשאית להיעדר מעבודתה במהלך הטיפולים ולמעסיק אסור לפטרה.

אישה אשר עובדת 5 ימים בשבוע יכולה להיעדר עד 16 ימים לכל סדרת טיפולים.

אישה אשר עובדת 6 ימים בשנה יכולה להיעדר עד 20 ימים לכל סידרת טיפולים.

ההיעדרות היא עד 4 סדרות טיפולים בשנה וימי ההיעדרות הן על חשבון ימי המחלה.

לידיעה- אם הגבר עובר טיפולי פוריות יכול הוא להיעדר מעבודתו עד 12 ימים בשנה. כמו כן יכול הוא להיעדר מהעבודה אם הוא מלווה את האישה לטיפולים רק שלא יחרוג מסך הימים בשנה.

הריון

בזמן ראיון עבודה אישה לא צריכה להודיע שהיא בהריון אלא אם זה רלוונטי למקום העבודה. לדוגמא: אם העבודה כרוכה בחשיפה לקרינה או העבודה היא לזמן קצר.

אישה אשר עובדת במקום עבודה עם חשיפה לקרינה או עם חומרים מסוכנים חייבת להודיעה למעסיקה מרגע שנודע לה שהיא בהריון ולא יאוחר מ-10 ימים.

מרגע ההודעה אסור למעסיק לפטר את העובדת. כמו כן אסור להעסיק אישה בהריון בשעות נוספות, בשעות המנוחה השבועית ובעבודת לילה. אלא אם נתנה הסכמתה לכך.

בין זכויותיה של אישה בהריון היא הזכות להיעדר למס' שעות מהעבודה לבדיקות רפואיות שגרתיות שנוגעות להריון מבלי שיפגע שכרה:

אישה בהריון אשר עובדת עד 4 שעות ביום- יכולה להיעדר לעד 20 שעות למשך כל תקופת ההיריון.

אישה בהריון אשר עובדת מעל 4 שעות ביום- יכולה להיעדר לעד 40 שעות למשך כל תקופת ההיריון.

גמלת שמירת הריון מאת הביטוח הלאומי

גמלה זו משולמת לאישה בהריון אשר נאלצה להיעדר מעבודתה למעלה מ-30 יום עקב:

סכנה לאישה או לעובר.

או

סוג העבודה, מקום העבודה, אופי העבודה המסכנים את האישה או העובר.

במידה ואישה בהריון נעדרת פחות מ-30 יום או שהיא מצמצמת את שעות עבודתה גם על פי אישור רפואי אין היא זכאית לגמלה זו.

הריון הוא לא מחלה ולכן העדריות עקב הריון לא מזכות בדמי מחלה.

חשוב לדעת שמירת הריון וחופשת לידה לא פוגעות בוותק במקום העבודה.

היעדרות עקב הפלה

אישה אשר עברה הפלה רשאית להיעדר מהעבודה לתקופה של שבוע, ועל פי אישור רפואי עד 6 שבועות. היעדרות כזו מהעבודה מזכה בדמי מחלה.

חופשת לידה

לאחר הלידה זכאית היולדת לחופשת לידה בת 26 שבועות, 14 שבועות בתשלום מאת הביטוח הלאומי ו-12 שבועות ללא תשלום.

יולדת אשר עבדה במקום עבודתה פחות מ- 12 חודשים זכאית לחופשת לידה בת 14 שבועות בלבד.

היולדת יכולה להחליט כיצד היא רוצה לנצל את חופשת הלידה לה היא זכאית. היולדת יכולה לבחור לצאת לחופשת לידה עד 7 שבועות לפני הלידה והשאר אחריה.

יולדת אשר מצבה עקב הלידה לא מאפשר חזרתה לעבודה גם לאחר תום חופשת הלידה, יכולה היא להיעדר מעבודתה עד 6 חודשים בכפוף לאישור רפואי. היעדרות כזו מזכה בדמי מחלה.

יולדת אשר רוצה לשוב לעבודתה טרם חלוף 26 השבועות ולאחר 14 שבועות צריכה להודיע למעסיקה על כך. המעסיק יחול לדחות את בקשת העובדת למשך 3 שבועות ברם לא יותר מכך.

למעסיק אסור לפטר עובדת שילדה במשך 60 יום אחרי חופשת הלידה.

פיטוריי אישה בהריון

פיטורי עובדת בהריון מהווים, על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אפליה אסורה ועל כך ניתן לתבוע מהמעסיק פיצויים.

עובדת בהריון אשר עובדת למעלה מ-6 חודשים והמעסיק מעוניין לפטרה הוא חייב לבקש אישור על כך ממשרד התמ"ת- מהממונה על חוק עבודת נשים. המעסיק צריך להוכיח כי הפיטורים לא קשורים להריונה. אף על פי כן, לממונה שיקול הדעת באם להתיר את פיטורי העובדת אם לאו.

סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים

לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות.

ביה"ד הארצי לעבודה קבע ב- ע"ע (ארצי) דנה שני נ' חברת סטארט-נט בע"מ (פורסם בנבו) ) (להלן-פרשת שני) על פיטורים הנוגדים את הוראת סעיף 9 לחוק כי "הוראה זו שבחוק שוללת את כח הפיטורים של המעביד כלפי עובדת שהיא בהריון אם נעשו בלא היתר מאת שר העבודה והרווחה. פיטורים שכאלה הם בטלים מעיקרם וכמו לא נעשו מעולם (דב"ע מח/8-3 אגנרקפט נ' עדי וייס פד"ע כ' 59,57 ד')".

משמע, שפיטורים ללא היתר בטלים והעובדת זכאית לכל זכויותיה כאילו כלל לא פוטרה.

לא פעם ניגשו עובדות למשרדנו מתוך תחושת עלבון וחוסר וודאות בדבר פיטורים פתאומיים שנעשו להן בעודן בהריון.

משרדנו פעל על מנת להגיש באופן בהול בקשה לסעד זמני לפיו מבוקש צו עשה להחזיר את העובדת למקום עבודתה.

כך ארע בתיק ס"ע 42060-11-10:

בתיק הוגשה בקשה כאמור תוך זמן קצר. כבר ביום השלישי לאחר הגשת הבקשה נקבע נערך דיון בעניין.

בסיום הדיון נקבע כי על מקום העבודה לשבץ את העובדת תוך 3 ימים ממועד הדיון.

עניין זה מלמד על הצורך לפנות באופן מהיר לביה"ד לקבלת סעד זמני זה, ועל הצורך של משרד עוה"ד לפעול במיומנות ובמהירות לשם הגשת הבקשה.