הזכות לפרטיות היא זכות שעוגנה בחוק הגנת הפרטיות תשמ"א-1981 וקיבלה משנה תוקף בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. החוק אוסר פגיעה בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו (סעיף 1 לחוק).
סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, מגדיר, בין השאר, מהי פגיעה בפרטיות:
"פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו" (סעיף 2 (4) לחוק).
"פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין;"(סעיף 2(4א) לחוק).
…
"שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח;" (סעיף 2 (6) לחוק).
על פי ההלכה הפסוקה המבחן לפגיעה בפרטיות הוא מבחן אובייקטיבי:
"באשר לשאלה אם יש בצילום משום השפלה או ביזוי, כמשמעותם בסעיף 2(4) לחוק הגנת הפרטיות, נקטה הפסיקה בגישה מרחיבה. כך, בפסק דינה של כב' השופטת נאור בת"א (י-ם) 1408/99 מרדכי לוי נ' חברת החדשות הישראלית, 1.3.01) נקבע כי "בצילום נראה התובע מס' 1 כשהוא נח במשרד. עצם פרסום תמונתו של אדם בתנוחת שכיבה, להבדיל מאשר ישיבה או עמידה במשרד, עלול להשפילו או לבזותו".
(עת"מ (י-ם) 192/07 התנועה לחופש המידע נ' כנסת ישראל, ניתן ביום 21.5.08. שם סעיף 9).
בעניין דמ (ת"א) 62107-11-19 כרמית אליהו – אלמן שרותי רפואה בע"מ חויב מעסיק לשלם בפיצוי בגובה של 15,000 ₪ בגין פרסום יועצת מכירות מרואיינת בתוכנית בוקר בשם "מילון היופי" המשודרת בערוץ 13 בנוגע להופעת נמשים המופיעים על הפנים.