כל האמצעים סבירים כדי להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה.
בכלל זה עליו להנהיג נהלי עבודה בטוחה לעובדיו הנחיות והדרכות לגבי לסיכונים במקום העבודה ולדרכים גבוה מהן.
העובד אינו יוצא ידי חובתו בקביעת נהלים, העברת הדרכות ואספקת אמצעי מיגון.
יש להניח שהעובד עשוי שלא לנהוג לפי הכללים שלעתים מאריכים את ביצוע העבודה ועל המעביד מוטלת חובה לפקח באורח יעיל ועקבי על ביצוע הנהלים וההנחיות ולוודא כי העבודה נעשית באופן בטוח באפשרות ובתאם לדין [ ע"א 663/88 שירוזיאן נ' לבידי אשקלון, פ" ד מז (3) 225 [1993]; ע"א 4114/90 בן שושן נ' כריכה קואופרטיבית, פ"ד מח (1) 415 [1993]].
להבין כי המעסיק חשוב אינו אחראי אחריות מוחלטת לכל תאונת עבודה ואחריותו תוכר רק אם יוכח "אשם" מצדו ואם נמצא כי היה יכול וצריך לצפות את הסיכון ואת הנזק ( ע"א 9073/09 אסותא נ" שרף [פורסם בנבו.
עוד צריך לדעת שלא יקבע בית המשפט כי על העובד "אשם תורם" וכך מנכה אחוזים מן הפיצוי לו זכאי העובד בגין נזקיו בעקבות פציעתו.
אבל צריך לדעת שבעניין זה קובע את הפסיקה כי במקרה במקרה בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המטפלים בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל רבה עם העובד ביי רשלנותו, שמה או שתרמה לונה…" ( ע"א 665/ 80 מפעלי קרור צפון נ' מרציאנו, פ"ד לו (2) 592 [1982].העובד עשוי לסכן עצמו לטובת המעביד ולצורך ביצוע העבודה יוטל עליו אשם תורם רק "במקרים בהם אשמו לקרות התאונה הינו בולט וברור" ( ע"א 1815) /09 יור כבלים נ' אלבז [פורסם בנבו] [2010]), למשל כאשר המעביד סיפק לו את כל האמצעים מידה מהתאונה אך הוא לא השתמש בהם.
"עובדים, מומלץ לפנות לעו"ד בדיני נזיקין אשר בקיא בתחום להבין היטב את הסיכויים והסיכונים בתיק ועל מנת להבין האם נכון להגיע להבנות בין אם לאו.