סע"ש 47903-06-20
איש מכירות אשר פוטר מעבודתו כאשר לא הצליח לעמוד ביעדים, והחברה בה הועסק בחרה לוותר על ימי ההודעה המוקדמת.
העובד טען כי החברה צריכה להשלים את חלקה בעמלות המכירה שלו וכמו כן גם את ההפרשות הפנסיוניות שלו.
המעסיק טען להגנתו כי בע"ע 1353/02 נפסק כי במהלך ימי ההודעה המוקדמת למעשה מסתיימת זכאותו של העובד לזכויות סוציאליות.
מנגד טען העובד כי ב–ע"א 7731/11 וב-ע"ע 45020-09-15 נפסק כי כאשר מדובר בסכום שמוסכם ע"י שני הצדדים, ניתן לפסוק אותו.
עוד טען העובד כי על החברה לאפשר לו להמשיך להשתמש ברכב שנתנה לו וזאת עד שיסתיימו ימי ההודעה המוקדמת.
ביה"ד לעבודה קבע כי: "כאשר מעסיק מודיע לעובד שהוא מוותר על נוכחותו ועל עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת, מתנתקים יחסי העבודה באופן מיידי. בהתאם, העובד מפסיק לצבור זכויות סוציאליות, ואף אינו זכאי לזכויות שניתנו לו במהלך תקופת עבודתו מכוח חוזה העבודה דוגמת הזכות לרכב צמוד, אלא אם הוסכם אחרת בין הצדדים".
ביה"ד לעבודה פסק כי על המעסיק לשלם את הפער בין שכר היסוד של העובד לבין עמלות המכירה שלו.
עוד פסק ביה"ד כי טענתו של העובד לכך שהוא זכאי להשתמש ברכב החברה עד שיסתיימו ימי ההודעה המוקדמת נדחית.