בפסק דין מעניין ובעל משקל עקרוני, הביע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב עמדה פרשנית חדשנית בנוגע להיקפה של תקנה 2(ג) לתקנות דמי מחלה, תוך שהוא קורא תיגר על ההלכה הפסוקה והפרשנות השמרנית שהתגבשה עד כה.
התקנה, כידוע, מעניקה למעסיק זכות להפנות עובד לבדיקה רפואית נוספת כאשר עולה חשד בדבר אמינותו של אישור מחלה – ובלבד שהאישור לא ניתן על ידי רופא קופת חולים. מנוסח זה נגזרה במשך השנים חזקה כמעט בלתי ניתנת לסתירה בדבר אמינותם של אישורים המונפקים בידי קופות החולים, שאינם פתוחים לביקורת מצד המעסיק.
במקרה הנדון, עובדת המציאה אישור מחלה זמן קצר לאחר שנמסר לה זימון לשימוע. ברקע, נטען על ידי המעסיק כי העובדת ממשיכה לעבוד בעסק מתחרה, ובכך מנצלת לרעה את תקופת המחלה לצורך דחיית ההליך המשמעתי, תוך כפיית המשך העסקתה בפועל.
בית הדין האזורי קיבל את טענות המעסיק, ולמרות לשונה הברורה של התקנה, סבר כי לא ניתן עוד להעניק חסינות מוחלטת לאישורי קופת חולים. לשיטתו, במציאות בה אישורי מחלה מונפקים לעיתים ללא בדיקה רפואית של ממש ובאמצעות אפליקציה או מוקד טלפוני, לא ניתן עוד להניח אוטומטית כי אישור כזה משקף מצב רפואי אמיתי.
משכך, קבע בית הדין כי במקרים חריגים, כאשר מתעורר חשד ממשי לאמיתות המחלה – למשל כאשר מדובר במחלה מתמשכת, שמונעת בירור טענות משמעתיות ומלווה באינדיקציות לפעילות תעסוקתית אחרת – רשאי המעסיק, הפועל בתום לב ובזמן אמת, להפנות את העובד לבדיקה רפואית מטעמו, גם אם האישור הוצא על ידי קופת חולים.
העמדה שנקט בית הדין האזורי חורגת בבירור מההלכה שנקבעה בפסקי דין כגון קרייטר [דב"ע (ארצי) שנ/154] ומעוררת שאלה עקרונית לגבי היחס שבין תקנה מיושנת למציאות רפואית וטכנולוגית משתנה.
יש לזכור כי על פי הדין הקיים, אישור מחלה אינו כולל פירוט של מצבו הרפואי של העובד, ולא ניתן לעיין בו ללא הסכמתו. עובדה זו, בשילוב הקלות בה ניתן כיום להנפיק אישור כזה, יוצרת מצב בו המעסיק נותר חסר אמצעים לאמת את המחלה או להגן על אינטרסיו הלגיטימיים.
בית הדין לא התעלם מהפער בין עמדתו לבין התקנות והפסיקה העליונה, אך בחר להאיר את האבסורד שנוצר: העובד נהנה מהגנה מוחלטת מבלי שהמעסיק יוכל לבחון את הטענות המועלות נגדו. בנסיבות אלו, נמתחת קריאה עקיפה למחוקק – ובעיקר לשר העבודה – לבחון תיקון לתקנה 2(ג), באופן שיאפשר למעסיקים לבקש בדיקה רפואית גם כאשר מדובר באישורי קופת חולים, בייחוד במקרי קיצון.