ב"ל 40121-03-17
טכנאית רנטגן אשר במסגרת עבודתה נאלצה לנוע בתור חדר בגודל 2-3 מטרים, לצורך הכנת המטופל לצילום ולהפעלת המכונה.
מקום העבודה לא דאג לספק כיסא עבור הטכנאית ולא הקצה לה זמן למנוחה.
הטכנאית נדרשה לעמוד זמן רב על רגליה ולטפל ב-50-60 חולים ביום, ובעקבות כך החלה לסבול מדליות ברגליים ומאי ספיקה ורידית ועורקית.
הביטוח הלאומי טען כי אין כל קשר בין פגיעתה של העובדת לבין התאונה שלה, ובנוסף מצא כי היא התחילה לסבול מדליות ברגליים כבר משנת 1995.
לאחר שהטכנאית הצליחה להוכיח כי פגיעתה הינה חלק מההגדרה של מיקרוטראומה, הוחלט להפנות אותה לקבלת חוות דעת של מומחה רפואי.
המומחה הרפואי מצא כי הדליות ברגליה של הטכנאית הינה תוצאה ישירה של עמידתה הממושכת, וכי תנאי עבודתה לאורך השנים הם אלו שיצרו את פגיעתה כיום.
פגיעתה של העובדת הוכרה כתאונת עבודה והביטוח הלאומי חויב לשלם הוצאות בסך 6,000 ₪.