סע"ש 33225-03-22
בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה חלקית ערעור של מעסיקה והפחית משמעותית את הפיצוי שנפסק לעובדת בגין פיטורים ללא שימוע. בפסק הדין [ע"ע 42413-05-24] הפחית בית הדין הארצי את הפיצוי מסך 4,500 ₪ לסך של 1,000 ₪ בלבד, תוך שהוא מבהיר את מערך השיקולים הרלוונטיים לקביעת גובה הפיצוי במקרים של הפרת חובת השימוע.
המקרה עסק בעובדת שהועסקה כמטפלת במשק בית בעקבות תאונת דרכים קשה שעברה המעסיקה. לאחר שבעה חודשי עבודה, ובעקבות מחלת הקורונה של בתה והנחיה להיכנס לבידוד, נמנע מהעובדת להתייצב לעבודתה. בעקבות כך, לאחר שיחה טלפונית שתוכנה שנוי במחלוקת, קיבלה העובדת הודעת וואטסאפ על סיום העסקתה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק כי "העובדת פוטרה לאלתר, בעת ששהתה עם ילדיה בבידוד, באמצעות מסרון ומבלי שניתנה לה זכות טיעון", וקבע פיצוי בסך 4,500 ₪ בהתחשב בתקופת ההעסקה הקצרה.
בית הדין הארצי הזכיר את השיקולים שהוצגו בפסיקה קודמת [ע"ע 10940-10-15] לקביעת גובה הפיצוי בגין הפרת חובת השימוע, והבהיר שאין מדובר ברשימה סגורה:
עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק
אופיו של ההליך שנערך, ככל שנערך
האם הפיטורים היו מסיבה עניינית
משך תקופת העסקת העובד
גילו של העובד
התנהלות העובד והאם נפל דופי בהתנהגותו
בקבלת הערעור חלקית, בית הדין הארצי הביא בחשבון מספר שיקולים ייחודיים למקרה:
סיבת הפיטורים הייתה עניינית, ולעובדת עצמה היה ברור שלא ניתן להמשיך בהעסקה במתכונת הנוכחית נוכח האילוצים ההדדיים.
מדובר בהעסקה במשק בית של מי שאינה מעסיקה דרך קבע ואינה מעסיקה עובדים נוספים.
בהסכם העבודה נקבעה מראש תקופת העסקה מוגבלת בזמן.
המעסיקה שילמה לעובדת את מלוא זכויותיה, ואף מעבר לנדרש.
בהתבסס על שיקולים אלה, הפחית בית הדין הארצי את הפיצוי באופן משמעותי והעמידו על סכום של 1,000 ₪ בלבד. בנוסף, בית הדין שינה את החלטת בית הדין האזורי בעניין הוצאות המשפט, ופסק כי כל צד יישא בהוצאותיו בשני ההליכים.
פסק דין זה מדגיש את הצורך בבחינה מקיפה של מכלול הנסיבות בקביעת פיצוי בגין הפרת חובת השימוע, וממחיש כי גם במקרים בהם נפסק כי הייתה הפרה של חובה זו, יש להתחשב במגוון רחב של שיקולים, לרבות הנסיבות הספציפיות של המעסיק והעובד, ההקשר הכולל של ההעסקה, וההתנהלות של שני הצדדים.