ע"ע 43366-02-14
מדובר במקרה של כבאי שעבד במשך כ-40 שנה באיגוד ערים שירותי הכבאות. טרם עזיבתו שימש הכבאי כמנהל תחנה.
במסגרת ביקורת שנערכה התחנה ע"י מפקד האיגוד, ולאחר ויכוח בין הכבאי למפקדו לקה העובד באירוע לבבי שהוכר לאחר מכן כפגיעה בעבודה.
לאחר כ-5 חודשי החלמה קיבל הכבאי אישור מרופאו לפיו הוא כשיר לחזור לתפקידו תחת מגבלה במסגרתה הוא אינו כשיר לביצוע עבודות מבצעיות.
איגוד הערים הודיע בתגובה לעובד שכל עוד קיימת מגבלתו על איסור עיסוק בעבודות מבצעיות הוא אינו יכול להחזיר את הכבאי לתפקידו הקודם.
בתגובה העובד הגיש בקשה לסעד זמני לבית הדין לעבודה על מנת שיוחזר לתפקידו הקודם.
בקשתו של העובד התקבלה, הוא הוחזר לתפקידו הקודם ובנוסף נפסק כי על האיגוד לשלם לו שכר בעבור התקופה שבה יכל לחזור לעבוד.
לאחר פרישתו, הגיש העובד תביעה לפיצוי כספי בגין העברתו מהתפקיד.
בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של העובד וקבע כי הוא זכאי לפיצוי כספי בסך 40,000 ₪ תוך שימת לב לעובדה כי העובד הוחזר לתפקידו הקודם בסופו של דבר.
בית הדין הארצי קבע: "התקופה בה עובד מחלים מאירוע רפואי משמעותי היא תקופה קשה, ועל המעסיק לנהוג בעובד ברגישות ובהגינות".
עוד קבע בית הדין כי האיגוד פעל באופן בלתי הוגן בכך שניצל את מצבו הרפואי של העובד לצורך העברתו מהתפקיד.
עוד ציין בהחלטתו בית הדין הארצי כי האיגוד מדובר בשינוי מהותי בתפקידו של העובד וכל זאת ללא עריכת שימוע טרם קבלת החלטה בנושא.