לאחרונה קיבל בית הדין הארצי לעבודה הכרעה חשובה בשאלת פיטורים ללא שימוע: גם כאשר מתקיימים פגמים בהליך הפיטורים – לא בהכרח ייפסק פיצוי לעובד, אם הנסיבות אינן מצדיקות זאת.
הפרשה עסקה בנהג משאית שהועסק בחברה פרטית, ובמהלך עבודתו התגלע סכסוך בינו לבין המעסיק בנוגע לשכרו. העובד פרסם פוסט בפייסבוק בו ציין כי הוא בוחן אפשרויות תעסוקה אחרות, והביע חוסר שביעות רצון ממצבו הקיים. ביום למחרת, הגיע העובד אל מקום העבודה כשהוא ממהר לעסקיו האישיים, והחל בהליך סיום עבודה עצמאי ("טופס טיולים") שכלל החזרת ציוד.
במסגרת חילופי הודעות עם נציג המעסיק, העובד אף כתב כי אינו מעוניין בדיון שימוע אלא מבקש להשתחרר מהעבודה. זמן קצר לאחר מכן, החל לעבוד אצל מעסיק חדש ואף שלח אישורי מחלה בנוגע לתקופת ההודעה המוקדמת.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי למרות האמור, הייתה חובה לקיים שימוע תקין, ומשלא בוצע הליך שימוע אמיתי – יש לפצות את העובד בסך 15,000 ₪.
אלא שבערעור שהוגש לבית הדין הארצי [ע"ע 27043-04-24], התקבלה עמדת המעסיק: הפיצוי בוטל. נקבע כי בהתחשב בכך שהעובד יזם את סיום עבודתו בפועל, גילה אדישות או אף רצון לעזוב, ומיד מצא עבודה חדשה – אין הצדקה לחייב את המעסיק בפיצוי בגין הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים.
בית הדין הארצי הדגיש כי גם כאשר יש פגם פרוצדורלי, כמו אי-קיום שימוע, יש לבחון את מכלול נסיבות סיום העבודה. כאשר ברור שהעובד לא רצה להמשיך בעבודתו, ואף פעל לניתוק הקשר, אין תכלית לפסוק לו פיצוי כספי.
פסיקה זו מחזקת את הגישה הגורסת כי בתי הדין לא יעניקו פיצוי "אוטומטי" בגין פיטורים ללא שימוע, אלא יבדקו האם נגרם לעובד נזק אמיתי והאם הייתה פגיעה בזכויותיו המהותיות.
עבור מעסיקים – מדובר באיתות חיובי: גם אם נפלו פגמים טכניים, לא כל טענה בדבר "שימוע פגום" תוביל בהכרח לחיוב כספי.