בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (סע"ש 7431-10-22), נידונה תביעת עובד לפדיון ימי חופשה, ובמסגרתה עמד בית הדין על שורה של עקרונות יסוד בנוגע לחובת המעסיק בניהול זכויות החופשה של עובדיו.
העובד, שהועסק במשך 11 שנים, טען כי לאורך כל תקופת העסקתו לא ניצל ימי חופשה, וכי רק לאחר סיום יחסי העבודה פנה לדרוש את מלוא זכויותיו. המעסיק טען להגנתו כי העובד יצא לחופשות ממושכות במסגרת אירועים משפחתיים, וכי תלושי השכר הפנימיים מלמדים כי העובד קיבל תשלום בגין חופשה. טענות אלו נדחו כולן.
בית הדין הבהיר כי בהתאם להלכה הפסוקה, תשלום בגין חופשה, ככל שנעשה, אינו מהווה תחליף לזכות היסודית של העובד לצאת לחופשה בפועל, כנדרש בחוק חופשה שנתית. גם כאשר בתלושי השכר מצוין כי שולם רכיב בגין חופשה, אין בכך כדי לגרוע מזכאותו של העובד למלוא ימי החופשה שנצברו בפועל. אי מתן אפשרות לחופשה, לצד תשלום כספי בלבד, אינו עומד בדרישות הדין ואינו מפחית מהחבות של המעסיק לפדיון ימי החופשה עם סיום ההעסקה.
עוד נקבע כי מעסיק אשר אינו מנהל פנקס חופשה מסודר בהתאם להוראות החוק, נושא בנטל להוכיח כי העובד ניצל את ימי החופשה לה הוא זכאי. העובדה שהעובד כיהן במשרת אמון או שימש בתפקיד ניהולי אינה פוטרת את המעסיק מחובתו לנהל פנקס חופשה תקני. בהיעדר רישום מסודר, כל ספק בעניין ניצול החופשות יפעל לחובת המעסיק.
לבסוף, בחינת הראיות העלתה כי המעסיק הצליח להוכיח חופשה אחת בלבד, שניתנה לעובד לרגל נישואי בנו. טענות כלליות בדבר חופשות נוספות שניתנו לאורך השנים, מבלי לפרט מועדים, היקף או משך, נדחו על ידי בית הדין, אשר קבע כי אין בהן כדי לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש.
נוכח תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק חופשה שנתית, חויב המעסיק בתשלום פדיון ימי חופשה עבור שלוש השנים האחרונות להעסקת העובד.
פסק דין זה משמש תזכורת ברורה לחשיבות שבניהול תקין ושקוף של זכויות עובדים, לרבות מתן אפשרות אמיתית לניצול ימי חופשה, ניהול פנקס חופשה מלא ומעודכן, ושמירה על תיעוד מסודר של כל חופשה שניתנה בפועל. ניהול לקוי בתחום זה עלול להוביל להוצאות כבדות ולהתדיינויות משפטיות מיותרות.
משרדנו, המלווה מעסיקים ועובדים במכלול סוגיות דיני העבודה, עומד לרשותכם לייעוץ, ליווי וייצוג, במטרה להבטיח עמידה מלאה בדרישות הדין וצמצום חשיפות משפטיות.