סע"ש 21515-12-20
מנהלת מרפאת אסתטיקה אשר פוטרה מעבודתה החליטה לפרסם פוסט בפייסבוק בקבוצה פומבית כנגד מעסיקה לשעבר בתוכן הבא: "שנתיים וחצי בניתי לבנאדם עסק. נתתי את כל כולי, הוא לא משלם לי משכורת אחרונה וכך גם את הפנסיה… חוצפה שאין לה תקנה! גועל נפש", זאת בזמן שהיא מציינת את הדף העסקי של המרפאה בפוסט.
לאחר מס' ימים מחקה העובדת את הפוסט, והחליטה לכתוב פוסט נוסף שבו נאמר: "בהמשך לפוסט האחרון, המעסיק שילם לי רק פנסיה. עדיין לא שילם לי משכורת אחרונה. האם עדיין שווה לי נפשית וכלכלית לתבוע אותו?".
נודעו למעסיק הפוסטים שנכתבו כנגדו והוא החליט לתבוע את העובדת בגין לשון הרע בסך 280,000 ₪.
העובדת טענה להגנתה כי פרסמה את הפוסטים על מנת לקבל עצות, אך התגלתה התכתבות עם מעסיקה מיד לאחר פרסום הפוסט הראשון המעידה על כוונותיה.
ביה"ד קבע כי: "אין חולק כי למקרא הדברים, כל אדם סביר יבין כי מדובר במעסיק שהתנהלותו קלוקלת עד כדי נצלנית, התנהגות חוזרת שלא ניתן לתקנה ולשנותה וגרוע מכך, שראוי כי יוצמדו לו כינויי גנאי כאלו 'גועל נפש' המכפישים את שמו".
עוד קבע ביה"ד כי:"הגענו לכלל מסקנה שהעובדת לא העלתה את הפרסומים בתום לב, אלא כדי להפעיל לחץ לא הוגן על המעסיק".
ביה"ד פסק כי על העובדת לפצות את המעסיק בסכום של 16,000 ₪, וכמו כן חויבה העובדת לשלם למעסיק הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.