מדובר בעובד בעמותה שעוסקת במתן שירותי חירום רפואיים. בתום 6 שנות עבודה הודיעה העמותה לעובדיה כי ישנו נוהל חדש לפיו עליהם לחתום על הצהרה למניעת ניגוד עניינים על מנת להמשיך את העסקתם בעמותה. ההצהרה מחייבת כל עובד בעמותה שלא לעבוד בעבודה אחרת או לעסוק בכל עניין אשר עשוי להעמיד אותו בניגוד עניינים לעניין עבודתו בעמותה וזאת במהלך כל תקופת עבודתו ולמשך כשנה לאחר עזיבתו.
בנוסף הודיעה העמותה לעובדים כי מי שיבחר שלא לחתום על ההצהרה לא יקבל משמרות.
אותו עובד סירב לחתום על ההצהרה, ולאחר מכן החליטה העמותה לזמנו לשימוע לפני פיטורין. העובד התעקש על סירובו לחתום על ההצהרה והודיע להנהלת העמותה כי הוא אינו מתכוון לחתום עליה. לאחר מכן בחרה העמותה לפטר את העובד.
העובד תבע את העמותה בביה"ד לעבודה בטענה כי פיטוריו נעשו עקב סירובו לחתום על ההצהרה.
ביה"ד קבע כי פיטוריו של העובד נעשו בחוסר תום לב וכי העמותה פגעה פגיעה חמורה בחופש העיסוק של העובד בעצם כפייתה על העובדים לחתום על אותה ההצהרה.
המעסיק חוייב בפיצוי כספי כלפי העובד בסך של 60 אלף שקלים.