עובדת שהועסקה בחברה כמנהלת חשבונות, החלה תקופת התלמדות ולאחר מכן הודיעה לחברה כי היא בהריון.
במרץ 2020, התפרץ נגיף הקורונה בארץ ופעילות החברה הופסקה.
החברה שלחה מייל זימון לשימוע לעובדת, שלטענתה לא הגיע אליה כיוון שהוא נשלח לכתובת המייל שלה במקום העבודה, ולאור העובדה כי היא לא התייצבה לשימוע החליטה החברה לפטרה.
העובדת לא ידעה דבר על פיטוריה ובעת שהתקשרה למנהל לשאול בנוגע למועד חזרתה, נמסר לה כי היא פוטרה.
עוד טוענת העובדת כי היא פוטרה בשל הריונה.
החברה טענה להגנתה כי יצרו קשר עם העובדת והודיעו לה בנוגע לשימוע שהוחלט. החברה הוסיפה וטענה כי עובדת לא ציינה כי אין לה גישה למייל שלה במקום העבודה.
עוד הוסיפה לטעון החברה כי העובדת גויסה בשל מצוקה בכוח אדם, וכי הם היו מפטרים את העובדת גם ללא קשר למגפת הקורונה שפרצה בגלל שהיא לא ביצעה את עבודתה כראוי, וזאת ללא כל קשר להריונה.
ביה"ד קבע כי העובדת פוטרה בשל חוסר מיומנות ולא בעקבות הריונה.
עוד קבע ביה"ד:"אנו סבורים כי אין לנו צורך להיכנס לסבך המחלוקת בעניין המועד בו נשלח לעובדת הזימון לשימוע ולהכריע בה", ציין בית הדין בהחלטתו. "די לנו בעובדה כי גם לשיטת המעסיק, זימון העובדת… נשלח לכתובת הדוא"ל במשרדה כאשר היא לא שהתה בו. בכך לא ניתנה לה האפשרות להתכונן לשימוע, להתייעץ ואף לשקול ייצוג משפטי לצורך כך. כך בימים רגילים. קל וחומר בתקופה של סגר ומגבלות בכלל המשק בגין מגיפת הקורונה".
עוד קבע ביה"ד כי עצם העובדה שהחברה הסיקה על כך שהעובדת לא התייצבה לשימוע כי היא מוותרת עליו- כמסקנה נמהרת שתקשה על העובדת במציאת עבודה חדשה.
ביה"ד פסק: "היה מקום מצידו ליזום בירור מיידי מדוע העובדת לא התייצבה לשימוע, לוודא שאכן נודע לה מועד הזימון, ולא לקיים השימוע בהיעדרה אלא אם בדק ומצא שאכן העובדת ויתרה במודע על התייצבותה לשימוע".
ביה"ד פסק כי מכיוון שהעובדת הודתה שלא חיפשה עבודה אחרת לאחר סיום העסקתה, לא נגרם לה איזשהו אובדן או פגיעה בהכנסתה, ועל החברה לפצות אותה בסכום של 12,000 ₪ בלבד.