סע"ש 50350-03-20
מנהלת חנות אשר נאלצה לבצע מס' תפקידים בו זמנית כגון ניהול עובדים, רישומים ושיפוץ החנות.
עובדת נוספת שגם היא נאלצה לבצע מס' תפקידים במקביל, בין השאר כקופאית, מחסנאית ועוד משימות פיזיות קשות ללא כל עזרה.
העובדות טענו כי בחנויות בהן עבדו לא היו שירותים, והמעסיק לא דאג לתת להן שום הפסקה על מנת שינוחו.
עוד טענו כי בחודשים האחרונים המעסיק ניהל מעקב הדוק על כל העובדים, צפה בהם במצלמות בזמן עבדותם והעיר במקרה שבחרו להתיישב, מה שבעצם יצר אווירה פוגענית כלפי העובדים.
המעסיק לטען להגנתו כי "היינו כמו משפחה" והציע להציג הוכחות לדבריו, מה שלבסוף לא עשה.
ביה"ד לעבודה קיבל את טענותיהן של העובדות ודחה את טענות המעסיק.
ביה"ד פסק כי: "התרשמנו שהעובדות החליטו לסיים את עבודתן נוכח עומס המטלות, היעדר תמורה הולמת ויחס שאינו הולם לאורך זמן, אף כי לא הוכחה הרעת תנאים או נסיבות שלא ניתן לעבוד בהן על פי הפסיקה… הוכח כי נגרמה לעובדות עוגמת נפש, וזאת במהלך שנים רבות של עבודה".
המעסיק חוייב בפיצוי כספי בסך 5,000 ₪ כלפי כל אחת מהעובדות.