התקבלתי לעבודה ופוטרתי עוד לפני שהוחתמתי על חוזה- מה הדין?

סע"ש 33910-08-14

מועמד לעבודה במוסד לביטוח לאומי אשר התקבל כמנהל מדור לאחר הליך של מיונים שעבר. לאחר שהתבשר המועמד כי התקבל לעבודה, התפטר משתי עבודות שבהן עבד, הגיע למוסד לביטוח לאומי במטרה להתחיל לעבוד, והמוסד לביטוח לאומי הודיע לו כי התברר שקרובת משפחתו מועסקת במוסד, ולכן הוא לא יוכל להתחיל לעבוד.

במסגרת שלב הטיעונים טען המועמד כי נמסר לו ע"י מנהלת האגף כי הוא מתאים לתפקיד, ומנגד טענה המנהלת כי היא הודיעה לו כי הוא עבר את שלב המיונים וכי הוא ייקלט כעובד בהתאם לכללים במוסד לביטוח לאומי.

לאחר השיחה בין המנהלת לעובד נמסרו לו טפסי קליטה אותם נדרש למלא, וכי נכתבו במסמך המילים הבאות: "אנו מאחלים לך הצלחה רבה בתפקידך". מכאן הסיק המועמד כי הוא עובד מן המניין.

במסגרת הטופס נדרש המועמד להצהיר בנוגע לבני משפחתו אשר עובדים במוסד לביטוח הלאומי, והוא ציין כי דודתו עובדת שם.

לאחר מכן התברר כי למועמד ישנם 3 בני משפחה שמועסקים במוסד לביטוח לאומי, ולא אחת כפי שציין, ובהתאם לכך החליטה ועדת החריגים שלא לקבל את בקשתו.

עוד יצוין כי במסגרת טפסי המועמדות שמילא ונדרש לחתום עליהם, נכתב: "ידוע לי כי הצהרה לא אמיתית או לא מלאה עלולה לפסול אותי להתקבל לעבודה במוסד לביטוח לאומי או לגרום להפסקת עבודתי (במקרה שאתקבל) וזאת מבלי שתהיה לי טענה כלשהי בעניין זה".

ביה"ד לעבודה קבע כי המוסד לביטוח לאומי הפר את החובה לקיום מו"מ בתום לב, מכיוון שלא הסביר למועמד את ההשלכות במידה של הצהרה שגויה שבמסגרתה יתברר כי אכן יש לו קרובי משפחה אשר מועסקים במוסד לביטוח לאומי.

בשיחה מוקלטת נשמעה המנהלת כך: "אני מתנצלת עוד הפעם. לא, אני ממש מצטערת. כן, גם אני חטפתי על הראש" ובמסגרת עדותה כשנשאלה להסבר מילותיה: "על זה שהשאלה הזאת לא הייתה ראשונה ונגרמה לו עוגמת נפש".

ביה"ד לעבודה פסק פיצוי כספי עבור המועמד בסך 40,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שעבר.