סע"ש 5432-11-20
עובדת בארגון ללא מטרות רווח, פוטרה בעקבות חשדות להפרת אמונים.
במהלך השימוע הציגה החברה בפני העובדת עדויות מוצקות לחשדות כנגדה.
העובדת הגישה תביעה כנגד החברה על ששללה ממנה את פיצויי הפיטורים.
ביה"ד פסק כי למרות שהתנהלות העובדת העלתה חשדות הפרת אמונים ואף כי ישנה סיבה מוצדקת לשלילת פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת- קבע ביה"ד כי ישנה בעייתיות בכך שישיבת השימוע שנעשתה לה נערכה בפני חלק מן ההנהלה ולא כולה.
בית הדין קבע: "תכלית השימוע אינה רק לאפשר לעובד לטעון כנגד ההחלטה על פיטוריו, שהרי לעתים מעשה הפיטורים הינו בלתי נמנע, אלא גם לאפשר לעובד לפנות למעסיק בבקשה ביחס למועד הפיטורים, לתקופת ההודעה המוקדמת, לשאת ולתת עימו על התנאים לסיום העבודה ועוד כיוצא באלה עניינים שמן הראוי שהכרעה ביחס אליהם תתקבל לאחר שתשמע עמדתו של העובד, מתוך ניסיון להתחשב בצרכים של שני הצדדים, ובפרט בנסיבות בהן תקופת העבודה של העובד ממושכת" – כך ציין לאחרונה בפסק דינו בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
עוד קבע בית הדין: "להשלמת התמונה נציין כי זכות השימוע היא בעלת ערך גם כאשר לדעת המעסיק אין בפי העובד טענה טובה שראוי לשמעה, שכן לעולם אין לדעת", הבהיר בית הדין. "יתרה מזאת, גם אם כך הדבר, ואין לעובד טענה של ממש, עדיין ראוי לאפשר שימוע, ולו רק למען מראית פני הצדק, וכחלק מהיחסים הראויים בין צדדים ליחסי עבודה, ובפרט כאשר מדובר ביחסי עבודה ממושכים".
ביה"ד פסק על המעסיק לשלם לעובדת את מלוא פיצויי הפיטורים בנוסף לסך של 60 אלף ₪ הודעה מוקדמת.