חישוב פיצויי פיטורים לעובד גלובאלי ששכרו השתנה

הוראות סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963(להלן: החוק) קובעות:

"(א) שיעורם של פיצויי הפיטורים:

            שכר חודש אחד בכל שנת עבודה בעובד במשרת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה … . לעניין זה, 'עובד במשכורת' – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתנה על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; …".

תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים, התשכ"ד-1964 (להלן: התקנות) קובעות כי לעניין חישוב פיצויי פיטורים "יובא בחשבון שכר העבודה שהשתלם לעובד על ידי אותו מעביד ועל משרה אחת בלבד כמקובל באותה עבודה".

עוד קובעות התקנות כי שינוי זמני בשכרו של עובד לא ילקח בחשבון והשכר האחרון יחושב כאילו לא חל בו כל שינוי ואילו הוראות תקנה 7 קובעות כדלקמן:

"עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו".

הלכה פסוקה היא כי סכום פיצויי הפיטורים יחושב על בסיס שכרו האחרון של העובד בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה. וכך קבע בית הדין הארצי בפרשת נגריית שירן:

"עיקרון היסוד בחוק פיצויי פיטורים ותקנות פיצויי פיטורים הוא שסכום פיצויי הפיטורים מחושב על בסיס שכרו האחרון של העובד, וזאת בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. מטבע הדברים, במהלך תקופת העבודה, עובד מתקדם בעבודתו ועובר מתפקיד לתפקיד, וכן חלים שינויים בשכרו, הן בשיעור שכרו והן ברכיבי השכר המשולמים לו. בדרך כלל ובמהלך הרגיל של חיי העבודה השינויים הם לטובה, ושכרו של העובד עולה עם השנים. עיקרון היסוד בחוק פיצויי פיטורים הוא שהעובד נהנה מהקידום בעבודתו במקום העבודה, ולכן יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס השכר האחרון. רק במקרה בו במהלך תקופת העסקתו של העובד חל שינוי מהותי במתכונת העסקתו של העובד או שינוי בלתי רגיל בשכר, מחושבים פיצויי הפיטורים שלא על בסיס השכר האחרון בעד כל תקופת העבודה" (ע"ע 42463-09-11 גולן – נגריית שירן (23.4.13); להלן: פרשת שירן; הדגשה שלי – י.א.ש.).

ועוד מפרט בית הדין הארצי את הכללים הבאים: יש להתעלם משינוי זמני שחל בשכרו של העובד (הן בהגדלה והן בהפחתה), להבדיל משינוי קבוע בשכרו של העובד (על פי תקנה 6 לתקנות פיצויי פיטורים); במקרה בו התרחש שינוי מהותי במתכונת עבודתו של העובד (משרה מלאה לעומת משרה חלקית או להיפך), יש לחשב את פיצויי הפיטורים בעד כל תקופת עבודה בנפרד (תקנה 7);

המצב הרגיל הוא ששכרו של העובד עולה במהלך תקופת עבודתו. במקרה שבו ישנו שינוי בלתי רגיל, שבו חלה הפחתה בשכרו של העובד במהלך תקופת עבודתו, יחושבו פיצויי הפיטורים בעד התקופה שקדמה להפחתה על בסיס השכר האחרון ללא ההפחתה (תקנות 8 ו-13א).

עוד קובע בית הדין הארצי כי נטל ההוכחה כי אין לחשב את פיצויי הפיטורים על יסוד שכרו האחרון של העובד מוטל על הטוען כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס שכר בשיעור אחר" (פרשת שירן).