בשנים האחרונות אנו עדים יותר ויותר לפרקטיקה שבה עובדים מקליטים את מעסיקיהם ללא ידיעתם.
האם מדובר בדבר פסול או לא?
מן הפסיקה עולה כי השאלה המרכזית הנשאלת הינה מה היו המניעים להקלטה.
בפסק הדין עע (ארצי) 11-11-14184 ד"ר עמוס ברנס- המרכז האקדמי כרמל (מיום 14.7.2016) נקבע כי יש להבחין בין מצב שבו עובד מבצע הקלטות ללא סיבה מוצדקת, באופן שיטתי, על מנת "לאסוף" ראיות לשעת הצורך ולעשות בהן שימוש בחוסר תום לב שאז יש בכך כדי לפגוע בבסיס יחסי האמון שבין עובד למעסיק,
לבין מצב שבו עובד או מועמד לעבודה נוקט פעולה זו על מנת להוכיח את טענותיהם לפגיעה שלא כדין, במיוחד עת מדובר בטענות קשות להוכחה כגון הפליה, או חשיפת התנהלות בלתי תקינה במקום העבודה.
עוד צויין בזה כי אין להתעלם מהעובדה שיש מקרים שבהם ללא הקלטת המעסיק או עמיתים לעבודה או גורמים אחרים, לא יוכל עובד לעמוד בנטל להוכיח את תביעתו (ע"ע 1353/02 מרגלית אפלבוים נ' ניצה הולצמן, פד"ע לט 495).
למעשה, בחן מה המניע להקלטה ובכך תדע ככלל האם יש בכך פסול, אם לאו.