התובע עבד כשף ראשי באולם אירועים מ2011 ועד 2016. לטענתו, היו חילוקי דעות מקצועיים בינו לבין אחיו של מנהל המקום שהלכו והתעצמו עד שזה הוביל לפיטוריו ללא הליך פיטורים כדין.
ביולי 2016 מסרה הנתבעת לתובע מכתב פיטורים המודיע על הפסקת עבודתו, הנתבעת טענה כי סיבת פיטוריו היא סגירת העסק. התובע טען והדגיש שפוטר ללא שימוע כדין ומבלי הודעה מוקדמת.
בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה בתל אביב טען לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשות לקרן פנסיה והשתלמות, השלמת פיצויי פיטורים, ימי חופשה, דמי הבראה הוצאות נסיעה ושעות נוספות. בנוסף נטען שתלושי השכר אינן נערכו כדין ושלא קיבל הודע על תנאי עבודה.
הנתבעת טענה שהתובע נטש את מקום העבודה בתום ויכוח עם המנהל ולא פוטר. מה גם שבאותו יום נערכה חתונה במקום ונטישתו של השף גרמה לבלגן ולמרות זאת שילמה לו התובע את פיצויי הפיטורים לפנים משורת הדין.
עוד טענה הנתבעת שהתובע הועסק במשרת אמון בתפקיד בכיר של שף ראשי ללא כל בקרה עליו בעניין הנוכחות בעבודה ולכן הוא לא זכאי לתשלום על שעות נוספות, אך את מלוא זכויותיו הסוציאליות לטענתה היא שלמה.
בבית הדין קיבל השופט את טענת התובע שפוטר מעבודתו מאחר שהנתבעת לא הצליחה להוכיח שהתובע נטש את עבודתו. בנוסף נתן השופט משקל כבד למכתב הפיטורים החתום על ידי הנתבעת.
בנוסף דחה השופט את טענת השעות נוספות מאחר שהתובע היה נמנה עם שכבת הביניים בעסק לכל היותר ולא מהדרג הבכיר או מורשה חתימה ולכן אין זה נחשב למשרת אמון.
בסיכום הדברים, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 118,460 שקלים עבור זכויותיו בנוסף ל7,500 שקלים על שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.
בכל מקרה של אפליה בעבודה, מומלץ לגשת לעורך דין מומחה לקבלת ייעוץ כוללני בכדי למצות את זכויותיכם בצורה מיטבית.