איזה חייבים לא מתאימים להליכי פש"ר

בעניין פשר (י-ם) 977-04  ג'נט שריקי נ' כונס הנכסים הרשמי – מחוז ירושלים, השופט מינץ סיכם בבהירות יתר את הנסיבות בהן אין מקום להפנות את החייבים להליכי פש"ר וכדלקמן:

קיימת טעות לחשוב שהליך פשיטת רגל מהווה תחליף לכל חייב שהליכי הוצאה לפועל כנגדו כשלו משום שלא יוכל לפרוע את מלוא חובותיו או משום שלא עמד בצווי התשלום הניתנים נגדו בהליכים ההם. אדרבה, הדעת נותנת, והניסיון מלמד, כי חייב כזה נכשל ביתר שאת בהליכי פשיטת הרגל, גורם נזק לעצמו, נזק לנושיו וגורם להוצאת משאבים כספיים ציבוריים ללא כל הצדקה. סעיף 77א' לחוק ההוצל"פ המנחה את רשם ההוצאה לפועל – לאחר שבירר את יכולתו של החייב לקיים את פסק הדין במעמד חקירת יכולת, בירור או הבאה, ולאחר שבירר כי אין תועלת בניהול הליכי הוצאה לפועל נגד החייב – למסור לחייב מידע בדבר האפשרות לפתוח בהליך פשיטת רגל, איננו קובע כי בכל מחיר ובכל מצב עליו לעשות כן. תחילה עליו להשתכנע כי החייב יימצא מתאים וראוי לעמוד בתנאי הסף של הכניסה להליכי פשיטת רגל וכי הליכי פשיטת הרגל יביאו תועלת, לא רק לחייב, אלא גם לזוכה, וכי ביכולתו של החייב לעמוד בתנאי הליך פשיטת הרגל, המהווה הליך פולשני יותר לפרטיותו של החייב, דווקני יותר וקשה יותר לחייב מהליכי ההוצל"פ.

עובר להפנייתו של החייב להליך פשיטת רגל,  על רשם ההוצל"פ לוודא כי החייב לא הסתבך בחובותיו בחוסר תום לב. במסגרת זו עליו לבדוק האם סיכן החייב את כספי הנושים בחוסר אכפתיות, במעשי מרמה, או במצגי שווא, האם הסתיר נכסיו מנושיו או הבריחם, והאם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ע"א 149/90 לקאר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה(3) 61; ע"א 6416/01 בעניין בנבנישתי, שם). עוד עליו לבחון כיצד פעל החייב כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, אם בכלל (ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435; פש"ר (חי') 512/03 עמית נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [15.8.04]; פש"ר (חי') 71/03 דקה נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [7.10.03]; פש"ר (חי') 178/03 זילברמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [5.5.05]; פש"ר (חי') 343/00 איגר נ' כונב הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [19.11.03]). במסגרת זו מחובתו של רשם ההוצל"פ לוודא גם, כי החייב איננו ממשיך לצבור  חובות, או חי ברמת חיים שאינה תואמת את מצבו הכלכלי (ראו פסקי הדין לעיל, וכן פש"ר (חי') 230/01 אגא נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [30.1.02]; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [26.9.04]; פש"ר (חי') 340/04 שמש נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים[פורסם בנבו] [1.2.06]).

קיימים מספר דפוסים שליליים די נפוצים המאפיינים חייבים שאינם מתאימים להליך פשיטת רגל, ועל רשם ההוצל"פ לוודא שהחייב אותו הוא מפנה להליך פשיטת רגל אינו נמנה עמהם. אם למשל יתברר לרשם ההוצל"פ כי החייב הקים חברה והסתבך בחובות כלכליים ולאחר מכן הקים חברה אחרת העוסקת באותו תחום בדיוק וממשיך באמצעות החברה החדשה לצבור חובות, חייב כזה מעיד על עצמו כי התנהגותו חסרת תום לב והוא נוטה לסכן את מצבת חובותיו מתוך מודעות וכוונה תחילה, ולכן לא יימצא מתאים להליך פשיטת רגל (פש"ר (חיפה) 255/06 רביבו נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [31.12.09.]). אם למשל, יימצא כי החייב נמנע מלמלא את חובותיו לשלטונות המס, לא הגיש דוחות וכתוצאה מכך הוצאו לו  שומות בסכומים נכבדים, או כי לא שילם את המס המתחייב, הוא ייחשב כחייב שיצר חובות  שלא בתום לב (וראו פש"ר (חי') 85/03 טבה נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [1.2.04]). דברים אלו נאמרים על דרך קל וחומר כאשר חוב המס נוצר עקב ביצוע עבירת מס פלילית (רע"א 2292/02 מריסת נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [16.4.02]). אם למשל, כחיזיון נפרץ במקומותינו, יתברר כי חייב נמנע מלשלם מזונות לילדיו, אין לראות בו כמי שמתנהל בתום לב (פש"ר (חי') 81/01 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [26.5.02]), והסיכוי כי חייב  כזה יקבל צו פשיטת רגל קלושים ביותר, תהיה הסיבה אשר תהיה למחדלו המוסרי שאינו משלם את מזונותיהם של התלויים בו. אם למשל מתברר כי החייב נטל הלוואות מגורמים ב"שוק האפור" הנוקטים בהליכי גבייה שאינם חוקיים, הכרה בבקשתו של החייב  להכריז עליו פושט רגל תקנה מיניה וביה עדיפות לאותם גורמים או מלווים מפוקפקים ורק תעודד נקיטת הליכים בלתי חוקיים לצורך גביית חובות, לכן גם חייב כזה לא יימצא מתאים להליך פשיטת רגל (וראו פש"ר (חי') 512/03  בעניין עמית, שם). ואם למשל מתברר כי החייב נתן שיקים בידיעה כי לא יהיה להם כיסוי, לבד מהיותו עבירה פלילית, התנהגותו הינה חסרת תום לב שיש בה משום כוונה לרמות את מקבלי השיקים, לכן גם, חייב כזה לא יימצא מתאים להליך פשיטת הרגל הנועד להגן עליו מפני נושיו (פש"ר (חי') 60/01 אלהאדי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [8.4.02]; רע"א 9162/04 סורוצקין נ' בנק לאוןמי לישראל בע"מ, פורסם במאגרים [5.12.04]; ע"א 6067/04 בדראן נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [9.8.06]). ומעל לכל אם יתברר כי חייב אינו עושה מאומה על מנת להתפרנס ולנסות להחזיר לפחות חלק מחובותיו לנושיו,  הוא אינו מתנהג בתום לב ואינו זכאי ליהנות מהגנת הפקודה (פש"ר (חי') 192/03 כנפי נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [2.2.055]).

יתר על כן, על רשם ההוצל"פ להסביר לצדדים, ובעיקר לחייב, את מהותם של הליכי פשיטת רגל ומשמעותם. עליו להעמיד את החייב על העובדה כי מיד עם הגשת בקשתו להכרזתו פושט רגל הוא יידרש לשלם פקדון משמעותי לקופת הכנ"ר ולעמוד לחקירתו האינטנסיבית של הכנ"ר (סעיף 18ג' לפקודה). מיד עם מתן צו הכינוס נגדו (לפי סעיף 18 לפקודה) יוטלו עליו מגבלות (לפי סעיף 42א' לפקודה), ובנסיבות מסוימות ימונה על נכסיו כבר בראשית ההליכים מנהל מיוחד (לפי סעיף 23 לפקודה) באמצעותו יופקעו זכויותיו בנכסיו. הוא יידרש להגיש דוחות מפורטים (לפי סעיף 25 לפקודה), ואם יוכרז פושט רגל, ימונה לנכסיו נאמן (לפי סעיף 45 לפקודה) שמשמעותו הפקעה מוחלטת של נכסיו מידיו. הפקודה גם קובעת מנגנון פיקוח על החייב ועל נכסיו (סעיפים 56-60) ואם קיים חשש שהחייב מנסה להימלט ומשתמט מתשלום חובותיו, עלול להינתן נגדו צו מאסר (לפי סעיף 57 לפקודה), ואם לא יציית להוראות הנאמן, הוא יכול גם להיעצר (לפי סעיף 179 לפקודה). יש גם צורך להסביר לחייב שבכוחו של הנאמן לבטל את ההענקות בנכסיו שנים רבות (עד עשר שנים בנסיבות מסוימות) לפני שנעשה פושט רגל (לפי סעיף 96 לפקודה) ולבטל העדפות נושים (לפי סעיף 98 לפקודה). ולבסוף, על רשם ההוצאה לפועל להסביר לחייב כי אם לא יתנהל כשורה בהליך, הוא עלול לעבור שורה ארוכה של עבירות פשיטת רגל (לפי סעיפים 212-229 לפקודה) שהסנקציה לצידן היא מאסר.

כל זאת לא קיים בהליכי הוצאה לפועל, ושליחת חייב אשר על פניו אינו מתאים להליך פשיטת רגל וככל הנראה לא יימצא מתאים להיכנס כלל לשעריו, ואשר על פניו לא יעמוד בתנאי הליך פשיטת הרגל, ולו מפני שלא עמד בתנאי צויי התשלומים בהוצל"פ – דבר המהווה פרוגנוזה שלילית וודאית שלא יעמוד בתנאי הליך פשיטת רגל – חוטאת למטרה ולתכלית של הליך פשיטת הרגל. על חייב כזה להתמודד עם הליכי ההוצאה לפועל, לפרוע את חובותיו ולהגיע להסדר עם נושיו בהליך ההוא.