חובת פיצויי פיטורים חלה רק אם מלאו לעובד שנה בעבודה. חובה זו חלה על המעסיק האחרון באותו מקום העבודה, אם וכאשר התחלפו מעסיקים במקום העבודה.
ביחס למעשה הפיטורים נדרש אקט אקטיבי מצידו של המעסיק.
אם כן, הכלל הוא שהמעסיק האחרון חייב בתשלום פיצויי פיטורים לעובד אם ביצע עבודה באותו מקום והתחלפו בו המעסיקים. אבל, ככל שהמעסיק האחרון יוכיח כי שולמו פיצויי הפיטורים על ידי מעסיקים קודמים, כמובן יהא פטור מתשלום פיצויים בגין כל התקופה.
חשוב לדעת כי יש נסיבות מסוימות בהן עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה ובכל זאת יש חובה על המעסיק הקודם לשלם לו פיצויי פיטורים. כך במצב של החלפת ספקי שירות, כאשר ספק השירות הקודם אינו מציע לעובד מקום עבודה חלופי סביר וממשי; כך גם כאשר נקבע בהסכם קיבוצי כמו בענף הניקיון כי כל ספק שירות נדרש לשלם שעבור עובדיו פיצויי פיטורים בגין התקופה בה העסיקם, וכן גם כאשר קיים חשש כי ספק השירותים החדש לא יעמוד בתשלום פיצויי הפיטורים בעד התקופה הקודמת (עד"מ 1011/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ – טטיאנה ורונין ואח' מיום 21.8.055).
יש לציין כי פעמים ויש צווי הרחבה שונים המקנים זכויות שונות בעניין זה וכדאי לבחון אף את צווים אלו.
לאור המורכבות העניין מומלץ לפנות לעו"ד בדיני עבודה בירושלים ובכך לאמוד את כל שווי הזכויות ולהימנע מוויתור מראש על זכויות של העובד המעוגנות בחוק, אך ורק בגין היעדר הכרות עם הדין הקיים וצווי ההרחבה.