ע"ע 35999-10-21 בית הדין הארצי לעבודה קבע כי לא התקיימו יחסי מרות. אך מרחיב את האיסור וקובע:
"האם התקיימו בנסיבות העניין יחסי השפעה? נסיבות העניין מובילות אותנו לתחום "אפור". מחד גיסא, אין מקום לקבוע כי התקיימה כפיפות בין השניים. מאידך גיסא, בנסיבות העניין נהיר כי היו פערי כוחות בין הצדדים וכי למשיב היה כוח השפעה מסוים על המערערת, ולו מבחינתה באופן סובייקטיבי. מבחינה מקצועית, סקירת קבוצות עובדי שירותי ההסעדה והמזון במלון מלמדת כי בעוד שהמערערת הייתה זוטרה יחסית כמלצרית בלובי, המשיב עבד בתפקיד בכיר למדי, קרוב לשף. מבחינה זו, המשיב היה מצוי בעמדת חוזק מקצועית, לעומת המערערת, שכן תפקידו במקום העבודה היה משמעותי יותר.
מבחינה מעמדית, נוכח תפקידו היה המשיב בקשרים עם עובדים רבים, בדרגות שונות, לרבות מנהלי מחלקות שונות במלון וכן היה קרוב לשף הכפוף ישירות למנכ"ל המלון. כמו כן, המשיב עבד במלון כשנה וחצי – זמן לא רב כשלעצמו אך המערערת הייתה עובדת חדשה מאוד (כשלושה שבועות בלבד) וזוטרה במלון (כך עולה מפרוט' מ/11 בעמ' 94 .(כמוכן, פער הגילאים בין הצדדים גם אם אינו גדול מאוד (כעשור), אך בהתחשב בגילה הצעיר של המערערת, תרם להגדלת פערי הכוחות בין השניים מבחינה מעמדית.
לפיכך, ניתן לומר כי היה פער כוחות בין המשיב לבין המערערת מבחינה מעמדית שאינו מגיע לכדי יחסי מרות אבל מחליש את המערערת מול המשיב. אין בכך כדי להפוך את נטל הראיה כפי שקבענו ביחסי מרות, על המטריד, אבל יש לקחת זאת בחשבון כאשר בוחנים את נטל הראיה שמוטל על המערערת בהינתן יחסי ההשפעה בין הצדדים."
ביה"ד קובע כי ביחסי השפעה נטל הראיה לא מתהפך אך יש לקחת זאת בחשבון כאשר קיימים יחסי השפעה. בית הדין מדגיש כי יחסי ההשפעה הנם סובייקטיביים. אנו ממליצים לכל חברה לפעול בהתאם לחוק ולהציג תקנון הטרדה מינית וכן פרוטוקול ברור מי המפקחת בחברה ודרך הפעולות שננקטו.