עדות של צד בהליך או של בעל עניין בתוצאות המשפט היא עדות יחידה של אדם מעוניין – ראו סעיף 54(3) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971.
על כן, וכפי שקבע בית המשפט העליון, קבלה של גרסת התובע על סמך עדותו היחידה, מחייבת אותנו משנה זהירות והנמקה מפורטת (ע"א 295/89 רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו(1) 733.
ביחס לכך אף נקבע, כדלקמן: "יכול היה בית המשפט להכריע בעניין גם על יסוד עדות יחיד של בעל דין או של בעל עניין בדבר, אולם זאת בתנאי שהשתכנע כי ניתן לתת אימון בדבריו וכי יכול היה לנמק בפרוטרוט מדוע הוא רואה להסתפק בעדות יחידה כאמור" (ע"א 224/78 חמשה יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיירמנס פאנד אינשורנס קומפני, פ"ד לג(2) 90).
ודוק – בבתי הדין לעבודה אכן אין תחולה דווקנית של כלל זה (דב"ע (ארצי) מג/121-3 תכשיטי אבדור – כספי, [פורסם בנבו] ניתן ביום 27.2.1984). עם זאת, בשל עקרונות הצדק, בפועל גם בתי הדין מזהירים את עצמם ביתר שאת, עת נשמעת בפניהם עדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע (עב"ל (ארצי) 2735-09-13 המוסד לביטוח לאומי – בן גור, [פורסם בנבו] ניתן ביום 18.12.2013; תב"ע (ת"א) 33118/97 וילי – שירות ייצור שקיות פלסטיות בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 17.7.2000).
בדבר הימנעות צד מהבאת עדים רלוונטיים, כגון עובדים אחרים שעבדו עימו, נפסק כי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו" (ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, בעמ' 760; יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1391, מהדורת 1999).
ראו גם ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 27.7.2008.
לכן, חשוב שגם אם צד אחד נשמע משכנע באמינותו ביותר, הרי שאם נמנע מהבאת עד / ראייה רלוונטיים, יציג בפני בית הדין הסבר המניח את הדעת מדוע פעל כך, וכך החזקה לא תפעל לרעתו.