בתי הדין לעבודה דנו בהרחבה בחובת תום הלב והנאמנות של עובד כלפי מעסיקו במהלך תקופת העבודה ואף לאחריה.
ההלכה הפסוקה קובעת שיחסי העבודה כוללים בחובם יחסי אמון מיוחדים בין שני הצדדים להם, המחויבים לשקול לאורך התקיימות היחסים ולאחריהם, לא רק את טובתם האישית כי אם גם את טובת הצד שכנגד.
חובת תום הלב והאמון הינה חובה מוגברת כאשר מדובר בעובדים בכירים, בידע מקצועי מיוחד, בתלות רבה וכיוצא באלו.
עם זאת, אין חובת האמון מבטלת את קיומם של האינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים, ושניהם רשאים לפעול למען טובתם האישית, גם במהלך יחסי העבודה. החובה הינה לנהוג זה בזה כבני אדם, גם אם לא כמלאכים.
כלומר אין פירושה של חובת תום הלב והאמון הימנעות מכל פעולה העלולה לפגוע בצד השני, כי אם חובה להימנע מפעולה חסרת תום לב, בדרך שאינה מקובלת ושאינה סבירה.
בפרשת לבל, בה נדון עניינו של מנכ"ל חברה אשר פעל בתקופת עבודתו להקמת עסק מתחרה בו יפעל כמנכ"ל ונקבע כי הפר את חובות האמון ותום הלב למעסיקיו, פסק בית הדין הארצי כי "חובות הנאמנות ותום הלב החלות על העובד הן חובות עצמאיות שקיומן אינו תלוי בתניה חוזית מפורשת בין הצדדים".
בפרשת נחמני נדון עניינה של עובדת אשר עברה לעבוד בחברה מתחרה והשלימה אצל מעסיקתה החדשה עסקאות מכירה אשר התחילה לעבוד עליהן במסגרת החברה הראשונה. נקבע כי העובדת הפרה את חובות האמון, הנאמנות וההגינות ביחס למעסיקתה הראשונה, ובית הדין הארצי ציין כך: "ויובהר, אין בקביעה זו כדי לומר שלעולם לא יוכל עובד להתקשר עם ספק שהכיר במסגרת עבודתו אצל מעסיק קודם, … בוודאי שאין ליתן יד למצב שבו תוך כדי עבודה חותר העובד תחת מעסיקו לגזול עסקאותיו".
בפרשת גירית דובר בעובדים בכירים אשר התקשרו, במהלך עבודתם בחברה, עם ספק החברה להקים חברה מתחרה אשר תוציא מידי מעסיקתם את חוזה ההפצה הבלעדי של מוצרי הספק. בית הדין הארצי, אשר מצא כי העובדים הפרו את חובת תום הלב והנאמנות למעסיקם, שקל ואיזן בין זכות העובדים והאינטרס הציבורי לתחרות לבין האינטרסים של המעסיק בבואו לבחון את תניית אי התחרות שהייתה לעובדים, וכך נקבע: "מדברים אנו בהגנה על "אינטרס לגיטימי" של המעסיק , הלא הוא האינטרס הקנייני המובהק שרכשו גירית וחברת האם שלה, כלפי הספק בד בבד עם אינטרס ההסתמכות על יחסי האמון ותום-הלב שלהם עם עובדיהם".
ביחס לתניית אי התחרות חזר בית הדין הארצי בפסק דינו על הקביעה כי יש לאזן בין האינטרסים הלגיטימיים של העובד לבין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק: "כפי שכבר נפסק, בפרשות סער וצ'ק פוינט, גם אם המעביד זכאי להגנה על ה"אינטרסים הלגיטימיים" שלו, אין זו הגנה מוחלטת, כי אם הגנה יחסית, בה יילקח בחשבון האינטרס הציבורי המגלם גם את "האינטרסים הלגיטימיים" של העובד."
למעשה, אין חולק כי זכותו של עובד לחפש מקום עבודה חלופי תוך כדי עבודתו אצל מעסיק נוכחי, הן במהלך תקופת ההודעה המוקדמת להתפטרות והן לפניה.
בפסק דין אזוט נקבע כי במהלך תקופת ההודעה המוקדמת עובד רשאי לתור אחר מקור פרנסה חילופי לתקופה שלאחר תום יחסי העבודה ואין בכך משום הפרת חובת תום הלב או הפרת חובת הנאמנות כלפי מעבידו. עוד נקבע שם כי "אך טבעי הוא שלקראת סיום תקופת עבודה, יחפש לו העובד מקום לפרנסתו ולמימושו העצמי".
בעניין סעש (נצ') 57327-01-18 מידות ומעשי נוף – מרדכי הרוש הובהר כי עובדה היותו של עובד מן המניין משליכה על חובות הנאמנות, האמון, ההוגנות ותום הלב שלו ביחסיו עם מעסיקו ובחינת צעדיו של עובד זוטר במסגרת יחסי העבודה שונה מזו של עובד בכיר, והציפייה לרף נאמנות גבוה יותר נוגעת לעובד הבכיר.