אחד מעקרונות הבסיס של דיני העבודה הוא הפררוגטיבה של המעביד לנהל את מקום העבודה על-פי ראות עיניו, אך בעניין החלטות משרד החינוך יש להוסיף את הדברים הבאים.
החלטותיו של משרד החינוך ביחס לשיבוץ עובדי הוראה במשרד החינוך, הינן החלטות מינהליות, ונבדקות לפי עקרונות המשפט המנהלי.
לפי ההלכה הפסוקה, אין בית הדין ממיר שיקול דעתו של בעל הסמכות בשיקול דעתו הוא. כאשר מדובר בביקורת על שיקול הדעת המהותי של בעל הסמכות, המתייחסת לתוכן ההחלטה עצמה, בית הדין ימנע מלבחון את תבונתה של ההחלטה או את יעילותה ויגביל עצמו לבדיקת חוקיותה לפי העילות שהתגבשו לכך במסגרת המשפט המנהלי.
בית הדין לא יתערב בהחלטה אלא אם נמצא, כי היא ניתנה בחריגה מסמכות או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין.
(ראו ע"ע (ארצי) 1123/01 ביה"ס כי"ח בת"א – צויזנר, פד"ע לו 457).