הפסיקה קבעה כי תכליתם של דמי החגים היא "לפצות עובד יומי, שאינו עובד בחגים, ואינו מקבל תמורה עבורם, שכן עובד יומי אינו זכאי לקבל שכר עבור ימים שלא עבד בהם… הרציונל העומד מאחורי תשלום דמי חגים אלו הוא, שהעובדים יזכו במנוחה בימי החגים מבלי ששכרם יגרע כתוצאה מכך".
תכלית זו אינה רלוונטית עת עסקינן בעובד במשכורת חודשית, שכן שכרו לא נפגע אם אינו עובד בחג. כך, גם נקבע בסעיף 7(ב) לצו ההרחבה – הסכם מסגרת 2000 כדלקמן:
"עובד חודשי לא יהיה זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג".
ראה י"פ תש"ס מס' 4895 מיום 21.6.2000 עמ' 4002.