כאשר מופיע רכיב "הבראה" באופן קבוע ורציף בתלושי השכר מנסה בית הדין להתחקות האם מדובר על רכיב דמי הבראה או על שכר מוסווה.
בעניין אוקראינסקי התייחסה השופטת אופק גנדלר לשאלה מהו הדין כאשר בתלוש השכר מופיעות שורות נפרדות המייצגות תשלומים בגין זכויות סוציאליות, מקום בו נדרש בית הדין להתחקות אחר הסכמת הצדדים מאחר שלא נמסרה הודעה לעובד או נמסרה הודעה שתוכנה אינו בא לידי ביטוי בתלוש:
"לטעמי, משקלן של שורות אלה אינו קבוע, אלא תלוי בנסיבותיו של הענין ולכן אין לקבוע מסמרות מראש. כך למשל, קבענו כי כאשר תשלום בגין "דמי הבראה" מצוין כשורה נפרדת בתלוש ללא היגיון סדור בנוגע לשיעורו המשתנה לסירוגין – אזי עשוי העדר סדירות זה ללמד על היות הרכיב שכר חרף כינויו (ראו: ע"ע (ארצי) 44196-10-14 עקילה חסון – חלבי סלמאן חברה להובלות בע"מ [פורסם בנבו] (7.12.17, פיסקה 74). ואילו כאשר ניתן למצוא היגיון בשיעור הנקוב בתלוש בשורה נפרדת, כגון שהמדובר בתשלום ששיעורו השנתי קבוע וניתן לפרסו על פי דין, ופריסתו בתלושי השכר נעשתה על פי היגיון סדור – אזי סדירות זו עשויה ללמד על היות התשלום מבטא את כינויו בתלוש ואינו בגדר שכר מוסווה (ראו ע"ע (ארצי) 55490-06-14 אנג'לה לואיז גודפרי -התנועה הישראלית הריסת בתים [פורסם בנבו] (7.8.18, פיסקה 12) (להלן: ענין גודפרי).
על פי הפסיקה, ניתן לפצל את דמי ההבראה בכפוף להסכמת העובד, ולשלמם באופן יחסי מידי חודש בחודשו, גם אם הסכום הכולל עולה על החבות על פי דין.
(דב"ע (ארצי) נב/3-12 יוסף אסתר – רשת חנויות חגית ומיפ בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 3.12.1991; ע"ע (ארצי) 55490-06-14 אנג'לה לואיז גודפרי נ' התנועה הישראלית הריסת בתים, [פורסם בנבו] ניתן ביום 7.8.18).
כן נפסק כי על קיומה של הסכמה שכזו המשנה מ'ברירת המחדל' הקבועה בדין ניתן ללמוד הן מביטוי מפורש של הצדדים והן מהתנהגותם, כשהנטל להוכיחה מוטל על המעסיק
(ע"ע (ארצי) 44196-10-14 חסון – חלבי סלאמן חברה להובלות בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 7.12.17; ע"ע (ארצי) 54650-09-16 שובל – בטחון שרותים אבידר בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 20.6.18).
למעשה, יש לבחון את רכיבי השכר המופיעים בתלוש לגופם, לפי נסיבות העניין ואין לקבוע באופן גורף כי מדובר בשכר מוסווה.
לא פעם כאשר רכיב ההבראה מופיע בתלושי השכר במשך חודשים רבים בסכום קבוע, פחות או יותר, והעובד לא הלין על כך או תמה לפשר התשלום, מסיק בית הדין כי אכן הייתה הסכמה לתשלום שוטף של דמי ההבראה מדי חודש ואז יפחית בית הדין מסך דמי ההבראה המגיעים לתובע את הסכומים ששולמו לו על פי תלושי השכר.