נקודת המוצא היא העובדה שלכל עובד ועובד עומדת זכות למימוש כישוריו ולמיצוי כושר ההשתכרות שלו, לרבות בדרך של תחרות עם מעסיקו לשעבר, זכות שעליה עמד בית הדין הארצי (ע"ע 38834-10-10 טמיר נתיבי אוויר בע"מ – קמחי.
חופש התחרות הוא כיום בגדר אינטרס ציבורי מובהק, ומכאן ההגנה שפורש המשפט על אינטרס זה. אינטרס השמירה על תחרות חופשית שואב את חיותו, בין היתר, מרעיון העל של תקנת הציבור, במובנה הרחב.
הפסיקה רואה את השוק החופשי כמבוסס על מעבר חופשי של הון, מוצרים ועבודה (לרבות מתן שירותים). חלק בלתי נפרד מהמעבר החופשי של ההון הוא המעבר החופשי של מידע, שכן מידע הוא קניין.
מעבר חופשי של מידע נעשה, בין היתר, באמצעות התניידות העובדים, קרי, החלפת מקום עבודה. תנועה חופשית של עובד ממקום עבודה אחד למשנהו היא ביסוד השוק התחרותי. מעבר כזה תואם במיוחד את הנוהגים בתעשיות עתירות ידע, בהן חשיבות ההון האנושי עולה או לפחות משתווה לחשיבות ההון הכספי.
על הישגיו של משק בו מתאפשרת תנועה חופשית, ללא הגבלות, של עובדים לעומת משק המגביל את חופש העיסוק ואוכף הוראות של הגבלת העיסוק.
בית הדין קובע כי לתנית אי-תחרות בהסכם עבודה אישי ינתן משקל מקום בו היא סבירה ומגנה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, ובעיקר על סודותיו המסחריים של המעביד הקודם.
סעיף הגבלת העיסוק יהא בעל תוקף רק כל אימת שהוא בא להגן על "אינטרס לגיטימי" של המעסיק, כגון אינטרס קנייני או מעין קנייני, וכי אין די ברצונו של המעביד כי עובדו לשעבר לא יתחרה בו.
עוד נפסק שתניית הגבלת תחרות שבאה להגן על המעביד מפני התחרות של עובדו, מבלי שעומד מאחוריה אינטרס לגיטימי נוסף, נוגדת את תקנת הציבור ואינה תקפה.
למעשה, פסק דין צ'ק פוינט מונה את הנסיבות העיקריות בהן יינתן תוקף לתנית הגבלת עיסוק, כדלקמן:
א. שימוש בפטנט רשום או בזכויות יוצרים.
ב. שימוש שלא כדין בסודות מסחריים.
ג. המעסיק השקיע משאבים מיוחדים בהכשרת העובד ונקבעה בחוזה ביניהם התחייבות של העובד לעבוד פרק זמן מינימלי אצל המעסיק.
ד. העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבותו שלא להתחרות במעסיק עם תום יחסי העבודה ביניהם.
ה. בחינת תום הלב וחובת האמון בין הצדדים מחייבת את אכיפת התניה.
לפיכך, עובד צריך להבין היטב למה הוא מחוייב והאם התנייה הרשומה בחוזה שלו הינה חוקית בטרם יפעל ויהיה חשוף לתביעות בסכומים גבוהים בגין הפרת חוזה והפרת אי תחרות.