עורך דין תאונות עבודה בתל אביב

עובד שיצא מהעבודה לביתו, אך בדרך נכנס למשך כרבע שעה לקניון כדי לשלוח טופס של פיס צ'אנס, ובהמשך הדרך הגיע לפסי רכבת רטובים, החליק על הבוץ במקום ונחבל ביד ובכתף ימין. האם נחשב האירוע כ"תאונת עבודה", למרות סטיית העובד מהדרך המקובלת?

צריך לדעת שתאונת עבודה מוגדרת בחוק כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו".

אבל החוק מרחיב את ההגדרה וכולל כתאונת עבודה אף אירוע שארע תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

בעניין זה, יש להכיר כי החוק קבע חריגים וביניהם, אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו".

כאן יש לשים לב, שהחוק עצמו קובע כי לא נכלל בחריג זה מצב בו המבוטח סטה מן הדרך כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

מכאן יש ללמוד את חשיבות הבקיאות בחוק, בפרטים ובחריגים, על מנת לתת יעוץ נכון לנפגע בדרכו מהעבודה ו/או לעבודה. משרדנו, משרד עו"ד תאונות עבודה בתל אביב, נותן מענה ראוי מתוך הכרות טובה עם פרטי החוק.

הפסיקה בוחנת האם מדובר ב"הפסקה של ממש" לפי שני גורמים: מהות ההפסקה ואורך ההפסקה. בהתאם לכך, 'הפסקה' מרצון לא תיחשב להפסקה 'של ממש', אם המבוטח נעצר לרגע לקניית עיתון או לשתיית כוס מיץ או אף לארוחה קלה, ובלבד שההפסקה תהיה אינצידנטלית לדרכו של אדם בלכתו לעבודה." ראה דב"ע שן/174- אהרנפלד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב 98.

על פי הפסיקה המבחן העיקרי הוא מבחן המטרה. במקרה דנן ברור הוא כי מטרת ההליכה של המערער הייתה הליכה מהעבודה למעונו, ולא רכישה או שליחת כרטיס הפיס.

האם במקרה שלנו מדובר בהפסקה או  סטייה של ממש?

בית הדין הארצי (בניגוד למה שקבע האזורי), קבע כי שלא הייתה כאן הפסקה או סטייה של ממש. והסביר: אין שליחת טופס הפיס שונה מבחינה מהותית מהפסקה או סטייה לצורך קניית עיתון, או קניית שתייה או ארוחה קלה, כאשר כולם אינצידנטליים לדרכו של האדם. הקניון נמצא בתוואי הקבוע של המבוטח מהעבודה למעונו, ולפיכך מדובר בסטייה "קלה" או "מקובלת" להבדיל מ"סטייה של ממש".

עורך דין תאונות עבודה תל אביב ומחוזות אחרים יהיו חייבים להיות קשובים היטב לאיזו מטרה היתה ההליכה, לאיזו הפסקה מדובר, לכמה זמן ולמה והאם נחשב היא לאינצידנטלית לדרכו של אדם בלכתו ל/מהעבודה.

זאת ועוד. על פי הפסיקה סטייה מהדרך ניתנת לריפוי עם החזרה לתוואי הרגיל של הדרך [דב"ע נז/148-0  המוסד לביטוח לאומי – שולמית ארמי, פסק הדין מיום 3.6.98 (להלן – עניין ארמי); דב"ע נו/18-0  המוסד לביטוח לאומי – משה פוגל, פד"ע כט', 45; דב"ע מא/0-19  המוסד לביטוח לאומי – משה אבניאלי פד"ע י"ב, 298]. לפיכך, גם כאן, הסטייה "הקלה" נרפאה בכך שהמערער חזר לתוואי הדרך הרגיל, בו אירעה התאונה.

עוד קבע בית הדין כי משך זמן הסטייה היה סביר.

לאור סיבות אלו קבע בית הדין כי לא הייתה "הפסקה או סטייה של ממש" בדרכו של המבוטח מעבודתו לביתו, ויש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה.

לקריאת פסק הדין המלא ראה עבל (ארצי) 18890-03-11‏ ‏ חיים שלמה נ' המוסד לביטוח לאומי.

למעלה נגענו רק במעט בסוגיות הנוגעות לתאונות עבודה. עו"ד דיני עבודה בתל אביב לא תמיד מכירים בפרטי חוק זה ודי באמור לעיל כדי להבין כי יש לפנות לעורך דין תאונות עבודה בתל אביב ו/או בשאר מקומות. לאלו מומחיות ספציפית בתאונות עבודה.