כפיר, עבד בארכיב של לשכת המקרקעין (טאבו) דרך חברת כוח אדם מסוף שנת 2006. בסוף שנת 2010 חתם על חוזה עבודה ונכנס להיות כעובד מן המניין.
כפיר עבד כצוות עם עובדי לשכת המקרקעין. כפיר עמד על כך שיכירו בו כעובד שווה זכויות ותנאים לעובדי המדינה באגף הרכיב הכי מ-4 שנים שעבד דרך חברת כוח האדם, אבל נציגי לשכת המקרקעין לא ויתרו לו והוא נאלץ לעבור דרך ארוכה ומטלטלת לשם כך.
פנייה למנהלי ענפים בלשכה, אגף מחלקת משאבי אנוש ראשי, נציבות שירות המדינה, הביאו אותו למבוי סתום.
בעוד חבריו היושבים לצדו, עובדי מדינה, אגף ופועלים ועושים יחדיו את העבודה קיבלו וותק, אחזקת מכשיר פלאפון, רכב ויציאה לקורסים, נשאר ללא כל אלו.
לבסוף, בהמלצת משרד עו"ד אשר אביטן הגיש העובד תביעה לקבלת זכויותיו לבית האזורי לעבודה בירושלים.
שלושה חודשים אחרי הגשת התביעה קיבלו מסמך בו מדינת ישראל מכירה בוותק שלו משנת 2006.
היה ראוי שלאחר זאת תדאג המדינה להעביר את מלוא זכויות היוצרים בהתאם להכרה בו כעובד מדינה משנת 2006, אך כך, לצערו, לא קרה. המדינה כתבה כי דין תביעתו להידחות תוך חיובו במשפט ומע"מ כדין.
עדיין צריך להתייצב בבית הדין האזורי לעבודה על מנת להשלים את הכרת הוותק שלו, ולמרות הכרת הוותק, ממשיך להיתקל בהתנהלות מקוממת מטעם המדינה אשר מנסה להתחמק פעם אחר פעם מתשלום מלוא זכויותיו, תוך כדי ניסיון להתיש אותו מלבד את פערי זכויותיו.
עו"ד אשר אביטן מראה את העסק וטען משרד התוקף כי יש לשלם לו את מל זכויותיו.
לאחר מו"מ ארוך וממושך הפס"ד שנותן תוקף להסכם הפשרה לפי יקבל לא פחות מאשר סך 71,584 ₪ ואף נפסק לו בגין עגמת הנפש סך 7,800 ₪.
למי שמעוניין בפרטים לפתוח ולראות בתיק סע"ש 54376-07-13.
לכם, עובדי כוח אדם לצד עובדי מדינה, עמדו על זכויותיכם!!!