חוק שעות עבודה ומנוחה חל על כל עובד אלא אם הוצא מתחולתו על ידי סעיף 30(א) לחוק המונה מספר מצבים בהם החוק לא חל. לענייננו רלוונטי החריג הקבוע בסעיף 30(א)(5) שזו לשונו:
- (א) חוק זה אינו חל על העסקתם של:
…
(5) עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי;
על פי ההלכה הפסוקה, יש לפרש את הסעיפים החריגים לחוק שעות עבודה ומנוחה בצמצום, על מנת שפחות עובדים יוצאו מתחולתו ויותר עובדים ייהנו מההגנות שהוא מעניק.
(ע"ע (ארצי) 300271/98 טפקו – ייצור מערכות בקרת אנרגיה ומתקנים, 29.11.00).
כן נפסק כי נטל ההוכחה לכך שעל העסקתו של עובד חל חריג מהחריגים הקבועים בסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה מוטל על המעסיק.
(ע"א 268/68 מכמורת חברת פיתוח בתי מלון בע"מ נ' שורץ, פ"ד כב (2) 703, (1968)).
בעניין בסט ביי (ע"פ (ארצי) 16/08 מדינת ישראל – משרד התמ"ת – בסט ביי רשתות שיווק בע"מ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 4.1.09; להלן: "עניין בסט ביי"), עמד בית הדין הארצי על המאפיינים העיקריים של "תפקיד הנהלה" כלשון סעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה והם:
א. מיקום בהיררכיה הארגונית: המושג "תפקיד הנהלה" צריך להתפרש כמתייחס לשכבת ההנהלה הבכירה בארגון אשר באופן טבעי מזוהה עם מעמד "המעסיק". המושג אינו מתייחס למנהל בדרג הזוטר, הממונה הישיר או מי שנמנה עם ההנהלה בדרג הביניים של המפעל, אלא למנהל בכיר, שתפקידו כרוך בעבודה הדורשת שעות רבות;
ב. סמכות לקבוע מדיניות: אין די בעובדה שמוטלת על מנהל אחריות רבה או שניתנות בידיו סמכויות נרחבות כדי להצביע על כך שתפקידו הוא "תפקיד הנהלה". תפקידו של עובד הוא "תפקיד הנהלה" רק אם הוא מעורב בהתוויית מדיניות הנהלת החברה תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי שאינו מוכתב על ידי מדיניות זו;
ג. שכר ותנאי עבודה: תפקיד הנהלה נהנה בדרך כלל משכר גבוה ומתנאים נלווים מיוחדים וגבוהים, הן בכלל והן ביחס לעובדים האחרים במקום העבודה;
ד. טיבו של התפקיד: הכוונה היא ל"אותם תפקידים בארגון בהם נדרש העובד – בין אם על פי דרישות המעסיק ובין אם בשל טיבו ומהותו של התפקיד – לעמוד לרשות המעסיק בשעות לא שגרתיות או לעבוד בלא מסגרת קבועה של שעות עבודה".
עוד נקבע בעניין בסט ביי כי לא השם, הכינוי או התואר יקבעו את מעמדו של "תפקיד הנהלה" אלא טיבו ומהותו האמיתיים של התפקיד, על רקע הנתונים המיוחדים למסגרת הארגונית הנתונה.
אשר למאפייניו של תפקיד הדורש "מידה מיוחדת של אמון אישי" אלו נקבעו בעניין אגרון (ע"ע (ארצי) 570/06 עו"ד עמוס אגרון – עו"ד זיוה כץ, [פורסם בנבו] ניתן ביום 14.10.07 להלן: "עניין אגרון") והם: "עובד בכיר, בעל מידע מיוחד, בעל אחריות מיוחדת שמקבל שכר גבוה התואם את האמון האישי מיוחד לו הוא זוכה".
סממנים נוספים שמנה בית הדין ארצי בעניין אגרון לתפקיד בעל מידה מיוחדת של אמון אישי הם עצמאות בקבלת החלטות חשובות, יכולת ליזום פעולות וסמכות לתת הוראות לעובדים אחרים ושותפות למידע רגיש של המפעל, שהוא נחלתם של מעטים בלבד.
בעניין בסט ביי עמד ביה"ד הארצי על סממן נוסף והוא "זיקה קרובה ומיוחדת של בעל התפקיד בו מדובר ל"תפקיד הנהלה" עליו לא חל החוק, כגון- מנהל לשכה של מנהל חברה גדולה או נהג המנכ"ל". כמו כן נקבע כי "אפשר גם שהחוק לא יחול על עובד השותף לסודות המפעל או שהוא איש סודה של ההנהלה".
עוד קבע בית הדין הארצי כי "בחיפוש אחר הסממנים המביאים ליישום החריג שבסעיף 30(א()5) יש לזכור כי תכלית הסעיף היא להוציא מתחולתו של החוק עובדים אשר אינם זקוקים להגנתו של החוק, בשל המידה המיוחדת של האמון האישי הכרוך בתפקידם. הדבר מוצא ביטויו בין השאר בשכר הגבוה, שעות עבודה בלתי רגילות, חשיפה למידע מיוחד, ובאחריות מיוחדת".
(ע"ע (ארצי) 56218-06-17 פלוני – מיקוד, [פורסם בנבו] ניתן ביום 22.6.20).