תקנה 1 לתקנות דמי מחלה קובעת כי "עובד הנעדר מעבודתו עקב מחלה ימסור למעביד הודעה על כך תוך שלושה ימים מהיום הראשון להיעדרו ועל התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל לעבודה".
על פי סעיף 2(ג) לחוק דמי מחלה, התקנות קובעות נהלים "הכרוכים" בקבלת דמי מחלה, באופן שיש להסיק שהפרת הנהלים עשויה להביא לשלילת הזכאות לדמי מחלה. שנית, הזכות לדמי מחלה קמה, על פי חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, כאשר עובד נעדר מעבודתו עקב מחלה.
זה קריטי. כי בית הידן פסק בעניין סעש (י-ם) 52736-08-18 עלאא חג'אזי – ר.ק.ל.ט אחזקות בע"מ שבנסיבות שבהן עובד אינו מקיים את חובתו להודיע לנתבעת על היעדרותו עקב מחלה לפי תקנה 1 לתקנות, הרי שלא יהיה זכאי לדמי מחלה, וכי הצגת תעודות מחלה באיחור ובדיעבד עלולה לפגוע ביכולתו של המעסיק לשקול העמדת התעודות לבדיקת רופא מטעמו, וממילא פוגעת ביכולתו לבחון האם אכן ההיעדרות של העובד היא עקב מחלה, עד כדי כך שקבע כי תביעת התובע לדמי מחלה נדחית.