ב2011 בילה התובע עם חבריו במועדון בתל אביב, בעודו רוקד להנאתו ניסה לעבור בין רחבות הריקודים הוא נתקל בקיר זכוכית שקוף בחוזקה, שבר את אפו ונחבל בידו.
התובע טען שכתוצאה מפגיעת האירוע נגרמה לו פגיעה גם תפקודית כאשר הוא סובל מחסימה של הנשימה ונחירות וגם מפגיעה אסתטית בצורת האף.
הנתבעת טענה מנגד שאין לה כל אחריות על פגיעתו של התובע ושהוא היה צריך להיזהר ולבחון את צעדיו. בנוסף, טענה הנתבעת שמעולם לא אירעה תאונה מסוג זה במועדון ומה גם שהמכה שקיבל אינה מפריעה לנשימה כמו שנטען בתביעה.
בית המשפט התרשם וקיבל את גרסת התובע וקבע שממכלול העובדות נראה שהתובע היה נוכח במועדון בשעת הפגיעה. עוד הוסיף בית המשפט שלא ברור למה התובע יבחר להפיל אחריות על המועדון סתם.
עוד קבע בית המשפט כי בעלי המועדון הפרו את חובת הזהירות בזה שלא סימנו את הקירות כראוי בייחוד שבמועדון בדרך כלל סורר חושך עם אורות מתחלפים ולא ברור למה שמו שם קירות שקופים מלכתחילה.
בפסק הדין נכתב כי בעלי המועדון מחויבים לאפשר למבקרים לבלות ללא סיכונים ומכשולים. ובנוסף לקחת בחשבון שחלק מהמבקרים שיכורים ולכן לדאוג למקדמי בטיחות ולמנוע אירועים מסוג זה.
בעניין הנזק, בית המשפט קבע שהתובע נותר עם 10% נכות בגין שינוי אסתטי בצורת האף שניתן לסדרו בניתוח.
עבור הוצאות רפואיות, הפסדי שכר, כאב, סבל ועזרת צד שלישי פסק בית המשפט לטובת התובע 81,000 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 18,486 שקלים
בכל מקרה של פגיעה או חבלה, מומלץ לפנות לעורך דין המומחה בתחום לצורך קבלת ייעוץ כוללני ומקצועי בכדי למקסם את זכויותיכם.