ביוני 2009, צעד התובע לעבר רכבו לאחר שסיים פגישת עבודה בירושלים.
בדרכו לרכב נתקל התובע בבור שהיה מכוסה בעלים עם סוג של חתיכת מתכת הנראית כמו שארית של תמרור.
כתוצאה מהתאונה, לאחר בדיקה רפואית אובחן אצלו שבר בקרסול ובעקבות כך הוא עבר ניתוח ונזקק לקביים ולטיפולי פיזיותרפיה.
הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונה עבודה ושילם לו תגמולים על בסיס 42% נכות.
העירייה מצידה כפרה בטענתו של התובע שהיה מפגע במקום התאונה ובנוסף טענה לשיהוי ארוך מידי מצד התובע מה שלא מאפשר לה לבחון את המקרה על נסיבותיו, והוסיפה עוד כי לפי גרסת התובע לביטוח הלאומי והרופאים הוא לא הזכיר את היותו של הברזל בבור.
בית המשפט קיבל את גרסת התובע שגובתה בתמונות ובתיעוד הביטוח הלאומי והרפואי, בית המשפט ציין שהתובע לא הזכיר את עצם קיומו של גוף מתכת בבור אבל עדיין חזר על אותה הגרסה שנתקע בבור ונחבל.
בית המשפט קבע שגם ללא חתיכת המתכת בבור עדיין היה בור במדרכה שהתובע נתקע בו וזה לא פוטר את העירייה מאחריות. בקשר לטענת השיהוי בית המשפט הוסיף שלא ברור למה העירייה לא שומרת תיעוד לגבי תחזוקת הרחוב לפחו ל7 שנים.
לפי התמונות שהראה התובע בבית המשפט היה ניתן לראות מפגע חמור עם שקע במדרכה כשגוף מתכת קטן בולט מתוכו מה שמעיד על התרשלות העירייה. עם זאת, קבע בית המשפט לתובע אשם תורם של 20% על עצם העובדה שהעיד כי הלך בזמן שדיבר בפלאפון ולכן לא שם לב למתרחש סביבו.
בעניין הנזק, התובע עבד כמנהל עבודה בתחום הבנייה ובעקבות התאונה סבל ממגבלות תנועה המקשות עליו ללכת, קבע בית המשפט את הנכות התפקודית על 23%.
לאחר הפחתת האשם תורם סכום הפיצויים בגין הפסדי שכר ופנסיה, כאב וסבל, עזרת הזולת והוצאות רפואיות הוערך ב423,200 שקלים ש25% אחוז מהסכום נקבע שישולם על ידי העירייה.
בעקבות כך, התובע שכה לפיצויים בסכום של 105,800 שקלים, בנוסף לזה שוכה בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 25,000 שקלים. העירייה חויבה להחזיר לביטוח לאומי תגמולים בסכום של 317,400 שקלים בתוספת הוצאות ושכר טרחה של 75,000 שקלים.
בכל מקרה של נפילה ברחוב, בקניון או בכל מקום אחר, חשוב לצלם את מקום האירוע בו קרתה התאונה ולשמור את התיעוד הרפואי.
מומלץ לפנות לעורך דין המומחה בתחום בכדי למצות את כלל הזכויות המגיעות לכם.