בעל תפקיד המכריע בתביעות חוב משמש לא רק כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט אלא בתפקיד מעין שיפוטי ( רע"א 5388/97 ינוב נ' אחיעזר, פ"ד נב (1) 199, 204; פר"ק (מחוזי-י) -ם 4040/07 משרד האוצר, אגף מס הכנסה נ' עו"ד אמיר שושני , מפרק, פורסם במאגרים, [21.11.10]).
עליו אישור בין זכויות החייב, בין זכויות הקניין של הנושה הספציפי אשר הגיש את תביעת החוב, ובין חובתו כנאמנם של כלל הנושים לשמור על קניין ועל האינטרס הלגיטימי שלהם שלא להגדיל את הנשיה על ידי קבלת תביעות חובות נוספות בלתי מבוססות ( ע"א 5411/07 אלוש נ' עיזבון המנוח מתתיהו לוי , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [31.12.09]; בש"א (מחוזי-חי') 7839/03 טסלר נ' עו"ד מטר נביל , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [11.04. 05].
תפקידו עליו להכריע בשאלה האם לנושה הטוען לחוב שיש לו זכות כלפי האדם או התאגיד במקום בחדלות פרעון. תפקיד תפקידו הוא לבקש להכריע האם לאשר את הת, כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש לה ראיות נוספות.
גם תביעות חוב המבוסס על פסק דין נבדקות על ידי בעל התפקיד, המוסמך "להציץ מאחורי פסק הדין" ולבחון את התמורה שניתנה בעדו ( ע"א 1057/91 הרצל נ' מכטינגר, פ"ד מו (4) 353,358). אחד הטעמים לכך שבעל התפקיד להכריע בתביעת חובה רשאי להרהר אחר פסק דין המוגש לו, הוא בשל החשש לקנוניה בין החייב למקורביו לפיה הם פעלו להשגת פסק דין כדי להבריח את הרכוש של החייב מידי הנושים ( פר"ק (מחוזי-חי') 379 /08 מחלבות גד (שיווק 1992) בע"מ נ' כריסטני , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [30.03.10]).
אכן הכלל הוא שעל בעל התפקיד לאמץ קביעות שבפסק דין ורק היוצאים מהכלל הוא יכול להשתמש בסמכות "הצצה" הניצת לו ( ע"א 6103/09 עדיקא נ' סיני , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [27.06.10]). שונה ראו בהם בעצמם לא בפסק הדין כעניין מחייב, דוגמת מקרה בו פסק הדין ניתן בהעדר הגנה ( רע"א 9852/07 דוד נ'"ד רון מסיקה, בתפקידו כמנהל מיוחד , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [21.02.08] ]), או כמו במקרה זה, שהצלחת הבוררות התקיים לאחר שהעמותה כבר הייתה חדלת פרעון ולהודאתה לא הייתה משמעות מעשית ממשית כלפיה.
ואכן, ההלכה היא כי היא זו לסכסוך משפטית בין נושה לחייב סולבנטי, בו להודאת החייב יש משקל משקל, אין להודאתו של חייב חדל פרעון בחוב כמות מכריע בהכרח ( פש"ר (מחוזי-ת"א) 247/99 מוריאנו נ' עו" ד ארז, הנאמן , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [21.11.01]). זאת בשל החשש כי אדם או תאגיד המצוי במצב של חדלות פרעון יתייחס לחובותיו בשוויון נפש או אולי לנסות ולבצע העדפת נושים, ולהעביר את הכספים שלא יוותרו בידיו ממילא לנושה מועדף. .
בפני בית המשפט התקבל מקרה בו המתין עם הגשת תביעתו לקבלת כספו של למעלה מ-1.2 מיליון ₪ לאחר כשבע שנים והוא התקשר רק לאחר שהעמותה הפכה את החדלת פרעון, שזכתה בפסק בוררות מול העמותה. המפרק דחה התביעה ובית המשפט המחוזי אישר את דחייתו.
כל, נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, ועליו מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. בהתאם לתקנה 76 ל תקנות פשיטת הרגל , התשמ"ה -1985 (גם בפירוק עמותה החלה מכוח תקנה 53 ל תקנות החברות (פירוק) , תשמ"ז -1987, סעיף 352 ל פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג -1983 וסעיף 54 ל חוק העמותות , התש"ם -1980) על נושה המגיש תביעת חוב להגיש תביעת חוב מנומקת ומלאה , תוך שהוא תומך אותה בתצהיר ובכל האסמכתאות והראיות הנמצאות ברשותו (בש"א (מחוזי-י-ם) 7013/09 אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב כנגד חברת ש. בראשי בע"מ , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [26.05.11]; פש"ר (מחוזי-ת" דנבר צבעי ישראל בע"מ נ' עו"ד דוד גבלט-לוי, הולד מיוחד , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [30.03.04]).
אכן, אין בעובדה שהנטל להוכחת טענתו של נושה רובצת על כתפיו, כדי להצדיק את דחיית תביעתו אך בשל כך שהוא תמך את הפרטיו על תצהיר מטעמו בלבד. על בעל התפקיד לבחון את מהימנות גרסתו של הנושה ואין בחשד או בתמיהות של בעל תפקיד כשלעצמן כדי לשמש לייעל לדחיית תביעת חוב. ככל שלא נמצא מקום להטיל ספק במהימנות תצהירו של הנושה, אין מניעה מלקבל את תביעתו על בסיס התצהיר בלבד (בש"א (מחוזי-י-ם) 7013/09 בעניין אבו ג'האלין ) [פורסם בנבו].
עם זאת, קיימים מקרים בהם הקושי של נושה לתמוך אתוזי מסר לתיו בראיות חיצוניות צהירו יעורר ספק באשר ייצור גרסתו ואף יוביל לדחייתה (השוו פר"ק 1960/08 אובצ'רוב נ' ק רהיטים (2002) בע"מ , פורסם במאגרים [פורסם בנבו] ] [13.07.10]).
יש לשים לב על הגבלה בתקרה הניתנת לאישור ע"י המנהל המיוחד.