צריך לדעת שבדרך כלל לא חל הפטר על חוב המזונות.
התפיסה בעניין זה היא שאי-תשלום מזונות הוא "'כשל מוסרי', שדבק בהתנהלותו של החייב.
אבל, בכל זאת, יש לכך חריג, והוא הקבוע בסעיף 69(א)(3). צריך לדעת שחריג זה ניתן במשורה ובמקרים מיוחדים במיוחד, בהם נתון החייב במצב קשה, שאינו עתיד להשתפר – בין מבחינה כלכלית, לרבות היעדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת ההשתכרות שלו; בין מבחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם; בין עקב הימשכות ההליכים בעניינו לאורך שנים רבות; בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד; ולרוב – מכל הבחינות הללו גם יחד.
במילים אחרות בוחן בית המשפט את הנסיבות הבאות: תום לב, כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.
אף רשימה זאת הינה חלקית.
ראו הרחבה בפס"ד ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן, [פורסם בנבו], 26.09.2016].
עולה, אפוא, כי המצב בו בית המשפט יפסוק כי ההפטר יחול על חוב המזונות הינו במקרה קיצוני במיוחד ובדרך כלל לא יחול ההפטר על חוב זה.