פעמים שמורים מוצאים עצמם לאחר החלטה של צמצום משמעותי של משרתם באמצע שנת הלימודים. מה הדין במקרה זה? האם אפשר לראות את זה כפיטורין?
בהלכת בוסי נקבע כי מוסדות המוכש"ר כוללים מערכת דינים המסדירה את הקמתם ואת דרכי פעולתם ומנגנון הפיקוח עליהן, וכחלק מתקצובם אשר מקורו בתקציבי המדינה ולכן חלים עליו עיקרי הצדק הטבעי ונורמות המשפט המנהלי והציבורי.
בית דין הארצי הנכבד בפסק דין 6326-10-12 מחמוד אנואר סנקרוט נ' המכללה הארצית בע"מ (פורסם בנבו) (להלן: עניין סנקרט) קבע כי קיצוץ משרתו של עובד הוראה באופן משמעותי כמוה כפיטורין, וכלשון פסק הדין:
"לעניין שאלת נסיבות סיום ההעסקה של המערער, ביה"ד נדרש לשאלה האם יש לראות בסירוב המערער לחזור לעבוד התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, המזכה בפיצויי פיטורים בלבד, או פיטורים העשויים לזכות בפיצוי נוסף כתוצאה מהפרת התקנון. ביה"ד קבע כי השינוי תנאי העבודה של המערער באופן כה משמעותי – ירידה ממשרה מלאה ל-8 שעות שבועיות, שקול לפיטורים, ואלה צריכים להיעשות עד חודש מאי של שנת הלימודים. עוד נקבע כי אין כל בסיס לטענה שהמערער התפטר. הוא לא הודיע על התפטרות, ולא ניתן להסיק מהתנהגותו על כוונה להתפטר. למערער הוצעה הצעה של מערכת מצומצמת בת 8 שעות. משדחה הצעה זו, לא הוצעה לו הצעה אחרת. זהו מהלך של פיטורים, ולא התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה." (דגש שלי א.א.).
על פיטורי מורה יש להודיע למורה עד לתאריך 31.05 באותה השנה אודות הכוונה לפטרו או לצמצמם את משרתו לקראת השנה הבאה.
בפס"ד סעש (י-ם) 33132-02-13 יצחק בטיטו נ' עתיד – רשת חינוך ובתי ספר בע"מ טענתה הנתבעת כי בחוזה נרשם על "שינויים מעת לעת על פי צרכי הרשת", אבל טענתה נדחתה ובית הדין קבע כי מכיון שלא הציגה את הסכמתם של המורים לצמצום משרתם או פניה מסודרת בכתב מראש אליהם, הוכח כי צמצום המשרה בוצע באופן שרירותי ושלא בתום לב וללא אסמכתא חוקית לעשות כן, ואין באמירה הכללית בהסכם כאמור, כדי להקנות לגיטימיות לאופן בו התנהלה הרשת החינוך, באופן מיידי ושרירותי תוך צמצום היקף המשרה בלמעלה ממחצית השעות!
לפיכך, קבע בית הדין כי המורים זכאים להשלמת משכורתם על פי היקף משרתם כפי שסוכם עימם בתחילת שנת הלימודים.