רבים חושבים שלמעסיק של עובד תושב הרשות הפלסטינית אין כל חובה לשאת בתשלום זכויות העובד, מאחר שעצם התשלום למדור התשלומים הממשלתי יוצא המעסיק ידי חובתו כלפי העובד, הן לגבי שכר העבודה והן לגבי כל הרכיבים הנוספים בתנאי העסקתו.
אבל מדובר על חשיבה שגויה, שתידחה ע"י בית הדין לעבודה.
הוראות פרק ד1 לחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 קובעות את ההסדר לפיו ככלל – משולם שכר העבודה של עובד תושב הרשות הפלסטינית באמצעות מדור התשלומים (שפעל בעבר בשירות התעסוקה, וכיום פועל כחלק מממונה על עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה).
על פי הסדר זה, אין חובה לשלם את כל גמול העבודה (המוגדר כשכר העבודה בצירוף כל התשלומים האחרים המגיעים לעובד בקשר לעבודה) באמצעות מדור התשלומים.
סעיף 1יז (א) לחוק מציין במפורש את האפשרות שמעביד יידרש לשלם רק חלק מגמול העבודה דרך מדור התשלומים, וחלק במישרין לעובד, הכל בהתאם להוראות הניתנות מדי פעם בפעם על ידי מדור התשלומים.
סעיף 1יז (ו) מוסיף וקובע, שמעביד ששילם את גמול העבודה באמצעות הממונה, יצא ידי חובתו כלפי העובד לגבי הסכום ששילם. דהיינו, חובתו של המעסיק כלפי העובד מתמצה אך ורק לגבי סכומים ששילם.
מכאן, שאין בעצם התשלום כדי למנוע מעובד לטעון, שיש סכומים נוספים להם הוא זכאי, ושכלל לא שולמו על ידי המעביד למדור התשלומים.
באופן ברור עוד יותר נכתב הדבר בהוראת סעיף 1כ(ב) לחוק הקובעת כי: "האמור בפרק זה אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי הממונה מהמעביד, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958…"
באתר האינטרנט של מדור התשלומים שברשות האוכלוסין וההגירה, בפרק העוסק בעובדים פלסטינים, מובהר למעסיק כי עליו להשלים ישירות ע"י המעסיק את הזכויות אשר לא שולמו באמצעות מדור התשלומים.
לפיכך, חובה על המעסיק לברר את מלוא הזכויות של העובד בדיני עבודה ולפקח על השלמת תשלומן ישירות על ידו.