האם מעסיקים הפנימו את רוח התקופה אשר שמה דגש מיוחד למתן זכויות שוות לנשים בעבודה? נראה שלא.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1988 אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו, או בין דורשי עבודה, מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או משך שירות המילואים שלהם.
עקרון השוויון הינו מאבני היסוד של החברה הישראלית וכפועל יוצא מכך של שיטתנו המשפטית, ערך השוויון הוכר כזכות חוקתית בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עקרון השוויון הוא אחד מעקרונות היסוד של הנורמות המשפטיות המחייבות ביחסי עבודה בישראל, והוא מערכי היסוד של יחסי העבודה.
כאן חשוב לציין שלשם קביעת קיומה של הפליה, אין צורך לדרישת יסוד נפשי מתאים(כלומר, אפילו שהאפליה היא איננה מכוונת כלפי העובד האמור) אלא יש לבחון את מבחן התוצאה, האם התקיימה אפליה עובדתית ? (ע"ע 16117-07-10 חסון רביקוביץ – 3M ישראל בע"מ (ניתן ביום 19.12.2013) [פורסם בנבו]).
מעבר לכך, הפסיקה בוחנת את תחושותיו הסובייקטיביות של חווה האפליה והנסיבות שבכל מקרה ומקרה.
לאחרונה ניתן פס"ד כנגד המוסד לביטוח לאומי – היחידה הארצית לחקירות הונאה הקובע כי על הביטוח הלאומי לשלם פיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 80,000 ₪ לעובדת אחת, ופיצוי בסך של 90,000 ₪ לעובדת אחרת.
בפס"ד האמור מדובר על עובדות אשר עבדו כחוקרות ביחידה הארצית לחקירות הונאה במוסד לביטוח לאומי, וטענו כי סבלו מאפליה מגדרית חמורה. האפליה התבטאה באמירות שונות שהפנו חוקרים ביחידה לתובעות, ובסירובם של החוקרים ביחידה לצאת עמן לחקירות בצוותא. לטענת התובעות המוסד לביטוח לאומי, כמעסיקן, לא עשה את המוטל עליו כדי למנוע ולהפסיק את האפליה המגדרית, ואף הוציא הנחיה המאפשרת לחוקרים לא לעבוד עם נשים.
נאמר שם כי אין בכוחו של כל מאפיין ייחודי – תרבותי, דתי, מנהגי או אידיאולוגי כדי להצדיק אפליה (מתוך פסק דינו של השופט אדמונד לוי ז"ל בבג"צ 1067/08 עמותת נוער כהלכה נ' משרד החינוך, ניתן ביום 6.8.2009, סעיף 19 לפסק הדין.
נקבע שם כי הפרדה בציוות בין גברים לנשים אינה מוצדקת מבחינה מקצועית.
לפיכך, נפסקו פיצויים כאמור לעיל.
מקרה דומה ארע בפס"ד ס"ע (ב"ש) 23019-11-11 פלונית ואח' – חברה אלמונית ואח' [פורסם בנבו] , שם הועברה סגנית המנהל מתפקידה בשל טיעונים דומים. ציטוט מפסק הדין :
"הנה כי כן, מצינו במקורות שהחובה המוטלת על אדם היא להתרחק מן העבירה. לא מצינו במקורותינו כי עליו להרחיק את מושא העבירה ממנו תוך פגיעה בה.
אף בענייננו כך. משמצא הנתבע כי אינו יכול להמשיך לעבוד עם התובעת, בין אם מדובר בהעמדתו בניסיון, בין אם מדובר בעניין שמקורו בשמירה על שלמות ביתו ומשפחתו, חובתו שלו היתה להתרחק ולא היה רשאי לדרוש את הרחקת התובעת" (ההדגשה במקור ד.פ., סעיפים 86-87 לפסק הדין, ניתן ביום14.8.2016).
משרדנו עוסק רבות בתיקים הנוגעים לעניין שוויון זכויות בעבודה, הן לעניין קיום אפליה תוך כדי עבודה והן לעניין פיטורים בגין אפליה. בפיטורים שכאלו רשאי העובד להגיש תביעה ובה לדרוש את חזרתו לעבודה. כמו כן, תביעה לפיצויים בגין התנהלות המעסיק כלפיו. תביעות דומות יש להגיש סמוך למועד הפיטורים על מנת להימנע משיהוי. שיהוי יכול לגרום לדחיית התביעה.
במידה והנכם חשים אפליה לרעה בעבודה, הינכם מוזמנים לקבוע פגישה ללא עלות ולהיוועץ עמנו האם ואיך כדאי לפעול בעניינכם.