תביעת חוב בעילת לשון הרע

צריך לדעת שלא ניתן להגיש כל תביעה במסגרת תביעת חוב בהליכי חדלות פירעון.

סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש”ם-1980 קובע כי תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל.

מנגד תביעות חוב בגין דמי נזק שמקורן בכל עילה שהיא ובלבד שיהא סכומן קצוב הינן בנות תביעה בפשיטת רגל.

משמעות המונח סכום קצוב פורש בדומה לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד-1984 ונאמר לגביו כי “פירושו שהחיוב יהיה עניין אריתמטי גרידא ללא צורך בשומה או בהערכה”

(ע”א 410/88 רותם חברה לביטוח בע”מ נ’ כוכב בע”מ, פ”ד מג(4) 761, 763; בש”א (מחוזי-חי’) 6259/06 כתר פלסטיק בע”מ נ’ אמקו ים בע”מ, [פורסם בנבו], 29.09.06. וראו ת”א (מחוזי-ת”א) 267/76מירון בן ציון ופריבס, עורכי-דין נ’ בנק ארץ ישראל בריטניה בע”מ (בפירוק), [פורסם בנבו], 25.03.91).

לעניין לשון הרע, סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965 קובע כי “במשפט בשל עוולה אזרחית לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ₪ שקלים חדשים ללא הוכחת נזק”. ברם, הסעיף אינו קובע כי משהוכחה עוולת לשון הרע יפסוק בית המשפט לנפגע פיצויים קצובים בסך של 50,000 ₪, אלא כי בית המשפט רשאי לפסוק עד סכום זה.

הערכת הנזק בגין פגיעת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרעהינה עניין הנתון אפוא, להערכה שיפוטית, הבנוי על אמות מידה כלליות, ועל נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הפרטי (ע”א (מחוזי-מרכז) 32031-10-12‏ דנון תקשורת תדמיתית בע”מ נ’ הרב אמנון יצחק, [פורסם בנבו], 9.05.13). בין היתר, יתחשב בית המשפט בבואו לפסוק פיצויים בגין לשון הרע, בטיב הפרסום, באמינותו, במידת פגיעתו, במעמדו של הנפגע בקהילה, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד, בהתנהגות הצדדים, וכיוצ”ב (רע”א 4740/00 אמר נ’ יוסף, פ”ד נה (5) 510).

פסיקתו של בית המשפט בעניין זה מצריכה אפוא, שומה ומכאן כי אין מדובר בתביעה לדמי נזק קצובים, ומכאן כי לא ניתן לתבוע זאת במסגרת תביעת חוב בהליכי חדלות פרעון.

צור קשר
077-5089001