תביעה נזיקית מתבררת בפני מנהל מיוחד?

המסגרת הנורמטיבית לעניין בירור תביעות נזיקיות במסגרת תביעות חוב בהליכי חדלות פירעון מוסדרת בסעיף 72(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש”ם-1980 שמורה כהאי לישנא:

 

תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל.

           

הוראה זו חלה כאמור על חברה חדלת פירעון מכוח סעיף 353 לפקודת החברות.

 

ככלל, תביעות נזיקיות מוחרגות מבירור לפני בעל תפקיד במסגרת הליכי חדלות פירעון שכן מעצם טבען סבוכות ודורשות שמיעת מומחים (ולרוב אף את מינוים), אומדן נזקים, הערכתם וניהול הליכים רבים.

משכך נקבע כי תביעות אלו לרוב מקומן להתברר במסגרת תביעה עצמאית ולא על דרך הוכחת חוב בפני בעל תפקיד

(לעניין זה ראו: ע”א 345/03 דן רייכרט נ’ יורי המנוח משה שמש ז”ל [פורסם בנבו] (7.6.2007), ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה (מהדורה שניה, 2010), בעמ’ 703).

 

יחד עם זאת, מצאנו מקרים בהם לא היה מדובר בתביעת נזיקין רגילה המחייבת מומחיות או עלויות רבות לבירור טענות התביעה, באופן שיש בו כדי להצדיק  סטייה מריכוז ההליכים בפני בית המשפט של הפירוק, אלא בתשתית עובדתית פשוטה יחסית שאינה דורשת מתן היתר לניהול הליך עצמאי וכן בסכום נמוך יחסית, אז קבע בית המשפט כי נכון שהתביעה כן תתברר בפני המנהל המיוחד.

(ראו: רע”א 5222/05 ההסתדרות הרפואית בישראל נ’ הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק קבוע של עמותת ביקור חולים הוספיטל [פורסם בנבו] (25.8.2005). וכן פרק (ת”א) 10732-06-16‏ ‏ חברת ש.חריף בע”מ נ’ כונס נכסים רשמי תל אביב)

צור קשר
077-5089001