תביעה נגד בעל תפקיד

ככלל, ההלכה מורה שלא בנקל יינתן אישור להגיש תביעה כנגד בעל תפקיד בבית משפט של חדלות פרעון ולו מהטעם שמדובר בקצין בית המשפט, החב חובת אמון וניטראליות כלפי בית המשפט, החברה, הנושים והמשתתפים.

היתר להגשת תביעות כנגד בעל תפקיד ראוי שיינתן במשורה ולו מהחשש של יצירת תמריץ שלילי כלפי בעל תפקיד שנדרש לנווט את הגוף חדל הפירעון במהירות וביעילות הנדרשת בעולם העסקים. בהקשר זה אפנה לרע”א 380/14 ‏יעקב כהן נ’ איתן ארז [פורסם בנבו] (2014) :

 

“ראוי אמנם כי תתאפשר הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד, על מנת להמחיש לו את כובד האחריות המוטלת על כתפיו ותמריץ אותו לנהוג בזהירות, אולם קיימים “שיקולי מדיניות כבדי משקל המושכים לכיוון של ריסון וזהירות יתר בבוא בית המשפט לאשר תביעה אישית כנגד בעל תפקיד” (רע”א 9227/12 עו”ד גרנות נ’ שפייזר, [פורסם בנבו] פסקה 19 (27.8.2013) (להלן: עניין גרנות)). שיקולים אלה כוללים, בין היתר, “חשש מהרתעת יתר, שעלולה להביא להימנעות אנשים ראויים ליטול על עצמם את התפקיד; חשש מזהירות יתר ורתיעה מוגזמת מנטילת סיכונים אשר תכשיל את מלאכתו של בעל התפקיד; חשש מפני הצפה של תביעות אישיות ותביעות סרק; וחשש להכבדה על עבודתו של בעל התפקיד, אשר יאלץ להשקיע את מרצו וזמנו בהתגוננות מפני תביעות בחזיתות רבות… ועיקר העיקרים – החשש לעיוות שיקול הדעת ולפגיעה בהפעלת שיקול הדעת בביצוע התפקיד” (שם; השוו גם ע”א 4042/08 סגל נ’ עו”ד גרינברג,[פורסם בנבו] פסקה 10 (24.11.2008) (להלן: עניין סגל)).”

 

בין השיקולים אותם ישקול בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן להגשת תביעה כנגד בעל תפקיד, לבטח תביעה עצמאית שלא בבית משפט של חדלות פירעון, שומה עליו ליתן את הדעת לתשתית הלכאורית אותה העמידו המבקשים, בכדי למנוע הגשת תביעות סרק ואפקט שלילי כלפי בעל התפקיד. בהקשר זה אפנה לרע”א 9227/12 עו”ד גרנות נ’ שפייזר [פורסם בנבו] (2013):

 

“טרם ייעתר בית המשפט לבקשה להתיר תביעה אישית נגד בעל תפקיד, על המבקש להניח תשתית ראייתית לכאורית, אשר תיבחן על ידי בית המשפט, גם אם הדבר מצריך לעיתים שמיעה מקדמית וחלקית של ראיות. היתר להגשת תביעה אישית נגד כונס נכסים יינתן אך במקרים בהם ברור לבית המשפט כי לא מדובר בתביעת סרק וכי אין לשלול כי התובעים יצליחו להוכיח פעולה בזדון, רשלנות או חריגה מסמכות.”

צור קשר
077-5089001