מתי מתקבלת טענה להחזר כספים ששולמו למס הכנסה בגין ביטול נקודות זיכוי העובד?

על פי פסיקת ביה”ד הארצי לעבודה  –

 

“מקום שמעסיק לא ניכה מהעובד את מלוא מס ההכנסה מוטלים על המעסיק חיובים שונים ובהם חיוב המעסיק בתשלום מס ההכנסה שהעובד חב בו במקור … מקום בו מחויב המעסיק בתשלום מס ההכנסה שהיה על העובד לשלם, לא מן הנמנע כי יתאפשר למעסיק “לחזור” אל העובד. ככלל, עובד רשאי להניח כי מעסיקו נוהג כדין ומנכה משכרו את אשר יש לנכות. השאלה אימתי יתאפשר למעסיק שטעה בניכוי המס לחזור אל העובד צריכה להיבחן בכל מקרה בנסיבותיו. כך למשל יש לבחון האם סוכם עם העובד על שכר “נטו” או על שכר “ברוטו”, ואם סוכם על שכר “ברוטו” יש לבחון את התנהגות הצדדים, בדומה למקרים בהם משולם לעובדים שכר ביתר מתוך טעות … כך בין היתר, יש לבחון את תרומת המעסיק או העובד לטעות.

במקרה הנוכחי אין לחברה טענה כי המשיבים הטעו אותה. טענתה מתמקדת בטעות בהנחה שהניחה כי המשיבים זכאים ליהנות מנקודות הזיכוי לתושב. גם אם כך הוא, הרי משהתגלתה הטעות, היה על החברה, לכל הפחות, ליידע את המשיבים כי חלה טעות וכי קיימת אפשרות שידרשו לשלם בגין העבר ומכאן ואילך מס הכנסה, וכי שכרם יהיה נמוך יותר מהשכר שהם סבורים כי הם משתכרים, וכפי ששולם להם עד אותו מועד. החברה לא פעלה כך, לא במועד ביקורת הניכויים של מס הכנסה וגם לא במועד בו נדחתה השגתה. יתר על כן, גם לאחר חודש דצמבר 2012 עת התבררה לה ה”טעות” שבחישוב, היא המשיכה לשלם את שכרם על פי אותה “נוסחה” של נקודות זיכוי. במחדלה, אפשרה החברה למשיבים להמשיך ולהסתמך על המצג שיצרה כלפיהם בדבר שיעור השתכרותם. בנסיבות אלה, בהן החברה ידעה על הטעות ולא יידעה את העובדים, המשיכה לשלם להם את שכרם באותו השיעור כאילו לא אירע דבר, וגרמה להם להמשיך ולהסתמך על הכנסתם נטו, הביעה החברה לכאורה את הסכמתה על דרך התנהגות, להותרת תשלומי השכר ללא שינוי. זאת, תוך לקיחת הסיכון, כי תידחה עמדתה בהליכים שניהלה והיא מנהלת כנגד החלטת רשויות המס, וכי תחויב בתשלום ערך נקודות הזיכוי. מכל מקום, ואף אם אין לראות בכך הסכמה, יש לתת לאינטרס ההסתמכות של העובדים משקל גבוה יותר ולדחות את טענת החברה לקיומה של זכות להשבת סכומי מס ההכנסה אותם תחוב, אם תחוב בהמשך. …” (בר”ע 51823-10-14 י.ב. שיא משאבים – HITMAN ABAKER ניתן ביום 26.2.20155 – פורסם במאגרים האלקטרוניים [פורסם בנבו]. שם עמ’ 8 -9 לפסק הדין).

 

אבל יש לשים לב כי ביה”ד הארצי אבחן הלכה זו וקבע כי ההלכה תהא שונה אם “העובדים כבר לא עבדו אצל החברה לאחר קבלת השומה. כך שלא ניתן לומר לגבי אותם המקרים כי החברה הסכימה על דרך התנהגות להמשיך לשלם לעובדים את שכרם על פי אותו חישוב.” (שם, עמ’ 10).

 

צור קשר
077-5089001