מאסר לחייב בגין קנס לפני צו כינוס

חייב אשר הוטל אליו קנס ולאחר מכן ניתן בעניינו צו כינוס. הקנס הוא אפוא חוב בר תביעה (סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש],תש”ם-1980 (להלן – “הפקודה”); ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת הרגל,  (2010) בעמ’ 228 (להלן – “לוין וגרוניס”)). מאחר שמדובר בחוב בר תביעה, ניתן להגיש בגינו תביעת חוב וזכאית לקבל בגינו דיבידנד, ככל נושה אחר. עם זאת –  ובשונה מחובות “רגילים” – ככל שהקנס לא ישולם במלואו באמצעות הדיבידנד, לא יהא בכוחו של הפטר (אם יינתן) להביא למחיקת חוב זה ויהיה אפשר להמשיך בגבייתו לאחר סיום הליכי פשיטת הרגל ((סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגלרע”פ 1296/11 טוביאנה נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (17.4.11); לוין וגרוניס בעמ’ 207 ליד הע”ש 67; לעניין היות המונח “מדינה” בסעיף 69(א)(1) כולל גם ועדה מקומית – ראו ע”א 5735/09 עיריית טבריה נ’ אבנר סינואני [פורסם בנבו] (17.4.12)).

אבל צריך לדעת שכל עוד צו הכינוס בתוקף, תשלום הקנס ייחשב כהעדפת נושים אסורה. משכך, אין החייב רשאי כלל לשלם את סכום הקנס בתקופת צו הכינוס (ראו: עפ”ג                     43631-10-14 מדינת ישראל נ’ נטליה רובין [פורסם בנבו] (20.11.14), פסק דינה של כב’ השופטת טאובר).

בשל מציאות משפטית זו – לפיה החייב אינו רשאי כלל לשלם את הקנס – נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי בתקופת צו הכינוס לא ניתן להורות על מאסרו בשל אי תשלום הקנס. ראו:

 

“משהוכרז החייב פושט-רגל עת תלוי ועומד היה כנגדו חיוב של קנס, אין למדינה כנגדו אלא חוב בר-תביעה… מחד גיסא, יכולה המדינה לגבות את הקנס בדרך של הגשת תביעת חוב, ולפיכך לא ניתן להגיע לפי דיני פשיטת הרגל לתוצאה שיש להפעיל את עונש המאסר; מאידך גיסא, אין המבקש רשאי, וגם אסור לו, לשלם את הקנס למדינה, משום שהתשלום ייחשב במקרה כזה כהעדפת נושים בלתי מותרת.

5129371

יש לציין שתיים אלה: ראשית, שגם אם המדינה לא תצליח לגבות את מלוא חוב הקנס בפשיטת הרגל, לא ייצא אינטרס הציבור ניזוק, משום שצו הפטר שיינתן נגד החייב לא יפטור אותו מתשלום הקנס: סעיף 69(א)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש”ם- .1980למעשה אין בצמצום אפשרויות הגבייה של הקנס אלא השעיית תשלום חלק מהקנס לתקופה שבה פשיטת הרגל בעינה עומדת; שנית, אין יסוד מספיק לחששה של המדינה, שהחייבים שנידונו לעונשי מאסר יזכו במקלט פשיטת הרגל כדי להתחמק מתשלום הקנס, שהרי מסור לבית המשפט שיקול-דעת אם להיעתר לבקשת החייב אם לאו, בהתחשב ב”שאר נסיבות הענין”, כאמור בסעיף 18לפקודה, או על יסוד שימוש בשיקול-דעתו שלא להיעתר לבקשה, שלא הוגשה בתום-לב.”(בש”פ 373/89 שטיין נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (7.8.89); להלן – “שטיין”; ההדגשה שלי – י.ט.)):

וכן ראו דברים שנכתבו בנושא בספרם של לוין וגרוניס:

“מה דינו של … קנס שהוטל על החייב הליך פלילי לפני מתן צו הכינוס? הקנס הינו חוב בר תביעה ואם יקבל החייב הפטר – הוא לא יחול לגבי הקנס. המדינה תוכל להגיש תביעת חוב ותהא זכאית לקבל דיבידנד, ככל נושה אחר; אך אם נקבע בגזר הדין מאסר בשל אי תשלום הקנס, לא ניתן יהיה להפעילו, שכן קבלת תשלום מהחייב תיחשב להעדפת נושה” (לוין וגרוניס, בעמ’ 1200;

 

מדובר אפוא בכלל המגלם בעיקר הגינות בסיסית. דיני פשיטת הרגל אוסרים על החייב להעדיף נושים. תשלום הקנס נתפס כהעדפת נושים אסורה. לאור כך, אין זה מתקבל על הדעת שמחד גיסא יהיה החייב מנוע מלשלם את הקנס ומאידך גיסא תוטל עליו בשל כך הסנקציה החמורה מכל – מאסר.

 

צור קשר
077-5089001