העדר התייצבות עובד זר לדיון

פעמים רבות מוגשות תביעות מטעם עובדים זרים באמצעות עורכי דינם ובשלב מוקדם נאלצים עובדים אלו לעזוב את הארץ.

השאלה היא האם אפשר לנהל הליך בהיעדרו של התובע?

בפס”ד ע”ע 14592/02 דן בוצ’ימן נ’ סט ייזום ובניה בע”מ, פד”ע לח 824 עמד בית הדין הארצי על הקושי העומד בפני העובדים הזרים במימוש זכויותיהם וקבע כי יש להקל לפיכך על מימוש זכויותיהם :

“בהיותם נתונים לחסדי המעסיק ולחסדיהן של רשויות השלטון, ולא אחת בסכנת גירושם מן הארץ – במקרים המתחייבים ממעמדם – הופך בית הדין להיות מפלטם האחרון ולעיתים אף היחיד של העובדים הזרים. על כן בית הדין יפתח שעריו לרווחה בפני העובדים הזרים המבקשים לממש זכויותיהם…”

עם זאת, באשר לעובדים זרים שאינם מתייצבים לדיון מאחר שעזבו את ישראל, הדגיש בית הדין הארצי בע”ע 148/08 אשליק יוסוף נ’ מנרב הנדסה ובניין בע”מ (8.12.2008), כי גישה מקלה בדיני הפרוצדורה בתביעת מהגר עבודה אין משמעה פגיעה בזכותו של מעסיק -נתבע למיצוי הגנתו בפני תביעת העובד, לרבות בחקירתו הנגדית:

שהייתו של מהגר עבודה מחוץ לגבולות המדינה בתקופה ניהול תביעתו לפני בית הדין אינה מצדיקה, כשלעצמה, חריגה מן הכללים הקבועים בדין לעניין אופן אישורה של הצהרה בכתב מטעמו” וכי: “עצם שהותו מחוץ לגבולות המדינה והעלות הכרוכה בהגעה ארצה, אינן כשלעצמן נסיבות המצדיקות הימנעות מהתייצבות לחקירה נגדית”.

בע”ע 1127/00 אורסץ’ נ’ דניה סיבוס, פד”ע לז 305 קבע בית הדין הארצי בעניין כי רק במקרים נדירים, בהם התובע אינו מתייצב לחקירה נגדית מנימוקים נאותים, יש לדון ולהכריע בתובענה על סמך חומר הראיות ולאפשר את ניהול התביעה בהעדרו, תוך מתן משקל  מתאים לחומר הראיות שהוצג בפני בית הדין.

אף בע”ע 424/08 נמלי סאלח נ’ פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע”מ (11.3.2009) קבע בית הדין הארצי, כי יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין תקינות ההליך השיפוטי וקבע כי יש להתיר לנהל הליך בהיעדרו של התובע במקרים נדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, ולאחר שבא כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה:

“האיזון הראוי בין זכות הגישה לבית הדין ובמיוחד עת המדובר במהגר עבודה, לבין ניהול הליך הוגן וראוי בהתאם לסדרי הדין וציפיותיו הסבירות של בעל הדין שכנגד, מטיל על בא כוחו של התובע חובה להוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים כדי להבטיח התייצבותו של העובד הזר לדיון, או להוכיח קיומן של מניעה וחוסר יכולת מצד התובע להתייצב לחקירה מנימוקים ראויים.

במסגרת הקלת הליכי הפרוצדורה בתביעותיהם של מהגרי עבודה, נקבעו אמות מידה מחמירות אשר בהתקיימן בלבד, רשאי בית הדין להתיר אי התייצבותו של מהגר עבודה לדיון בתביעתו ואי חקירתו הנגדית על תצהירו, בשים לב לנסיבות המקרה הנדון ובכפוף להתקיימותם של תנאים אלה:

בחינת התנהלותו של בא – כוח התובע – האם הוכיח שקידה ראויה ומאמצים סבירים להבטחת התייצבותו של התובע לדיון, או התקיימותם של נימוקים ראויים המצדיקים אי – התייצבותו של התובע לדיון.

בחינת מהות התביעה; מתן משקל מתאים לחומר הראיות שהוצג בפני בית הדין; התוצאות העשויות לנבוע מאי התייצבותו של התובע לדיון בתביעתו, ולחקירה נגדית על תצהירו;

בית הדין רשאי להתיר היעדרותו של התובע מן ההליך במקרים הנדירים בלבד, בהם הוכח כי התובע לא התייצב לדיון בתביעתו מחמת נסיבות שאינן תלויות בו, ובהתקיים נימוקים נאותים לאי התייצבותו של התובע לחקירה; בכפוף לכך שהתנהלותם של בעל הדין ובא כוחו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב ואין בה ניצול לרעה של הליך שיפוטי, לאחר שבא כוח התובע הוכיח שקידה ראויה מצידו ומאמצים סבירים להבטחת התייצבות התובע לדיון, או מניעותו מלהתייצב לדיון, מטעמים ראויים, ובחינת משקלן המצטבר של נסיבות המקרה”

 

ביישום עקרונות אלה מצאנו את בית הדין בוחן האם התובע לא התייצב להליך מחמת נסיבות שאינן תלויות בו. בין השאר, האם עזב את הארץ לפני המועד בו נדרש להתייצב בחולות. מדוע לא הוגשה בקשה לשמיעת עדות מוקדמת והגשת תצהיר עדות ראשית בטרם עזיבת העובד את הארץ.

כמו כן, בוחן האם קיימות בתיק מחלוקות עובדתיות בין הצדדים, המחייבות את התייצבותו של התובע למתן עדות. אף אם באשר לחלק מהזכויות נטל ההוכחה על פי הדין מוטל על הנתבעות, הרי שהנתבעות זכאיות לנסות ולהרים את נטל זה, באמצעות חקירתו של התובע. לפיכך, נקבע כי העובדה שנטל הראיה מוטל על הנתבעות אינה שוללת את זכותן לחקור את התובע בחקירה נגדית בניסיון להפריך את גרסתו. כמו כן, בהיעדר תצהיר מטעם התובע, אין למעשה גרסה שיש בה להביא להעברת הנטל כאמור. כל שמצוי בפני בית הדין הוא כתב תביעה, שאינו אלא כתב טענות ואינו מהווה  ראיה, ולו לכאורה.

 

למעסיקים הנתבעים מטעם עובדים זרים ראוי לשים לב היטב לאמור כאן ולהכיר יפה את זכותם להגן על עצמם, לרבות חקירת התובע וההשלכות ממצב בו הדבר לא אפשרי.

 

צור קשר
077-5089001