אפליה כלפי עובדות

כנראה שמעסיקים עדיין לא השלימו מספיק עם החובה הבסיסית לתת שוויון לציבור הנשים העובד.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ”ח- 1988 אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו, או בין דורשי עבודה, מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או משך שירות המילואים שלהם.

עקרון השוויון הינו מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, והוכר כ”זכות יסוד של האדם באשר הוא אדם”. עקרון השוויון הוא גם אחד מעקרונות היסוד של הנורמות המשפטיות המחייבות ביחסי עבודה בישראל, והוא מערכי היסוד של יחסי העבודה.

כאן חשוב לציין שלשם קביעת קיומה של הפליה, אין צורך בכוונה אלא יש לבחון את התוצאה הסופית כפי שהיא מצטיירת בפועל (ע”ע 16117-07-10 חסון רביקוביץ – 3M ישראל בע”מ (ניתן ביום 19.12.2013) [פורסם בנבו]).

מעבר לכך, בפסיקה נבחנים תחושותיו של חווה האפליה והנסיבות בכל מקרה ומקרה.

לאחרונה ניתן פס”ד כנגד המוסד לביטוח לאומי – היחידה הארצית לחקירות הונאה‏ הקובע כי על הביטוח הלאומי לשלם פיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך של 80,000 ₪ לעובדת אחת, ופיצוי בסך של 90,000 ₪ לעובדת אחרת.

שם מדובר על עובדות אשר עבדו כחוקרות ביחידה הארצית לחקירות הונאה במוסד לביטוח לאומי, וטענו כי סבלו מאפליה מגדרית חמורה בשל היותן נשים. האפליה התבטאה באמירות שונות שהפנו חוקרים ביחידה לתובעות, ובסירובם של החוקרים ביחידה לצאת עמן לחקירות בצוותא. לטענת התובעות המוסד לביטוח לאומי, כמעסיקן, לא עשה את המוטל עליו כדי למנוע ולהפסיק את האפליה המגדרית, ואף הוצאה הנחיה על ידי הביטו ח הלאומי המאפשרת לחוקרים לא לעבוד עם נשים.

נאמר שם כי אין בכוחו של כל מאפיין ייחודי – תרבותי, דתי, מנהגי או אידיאולוגי כדי להצדיק אפליה (מתוך פסק דינו של השופט אדמונד לוי ז”ל בבג”צ 1067/08 עמותת נוער כהלכה נ’ משרד החינוך, ניתן ביום 6.8.2009, סעיף 19 לפסק הדין.

נקבע שם כי הפרדה בציוות בין גברים לנשים אינה מוצדקת מבחינה מקצועית.

לפיכך, נפסקו פיצויים כאמור לעיל.

מקרה דומה ארע בפס”ד ס”ע (ב”ש) 23019-11-11 פלונית ואח’ – חברה אלמונית ואח’ [פורסם בנבו] , שם הועברה סגנית המנהל מתפקידה בשל טיעונים דומים. ונביא כאן ציטוט מפסק דין זה:

“הנה כי כן, מצינו במקורות שהחובה המוטלת על אדם היא להתרחק מן העבירה. לא מצינו במקורותינו כי עליו להרחיק את מושא העבירה ממנו תוך פגיעה בה.

אף בענייננו כך. משמצא הנתבע כי אינו יכול להמשיך לעבוד עם התובעת, בין אם מדובר בהעמדתו בניסיון, בין אם מדובר בעניין שמקורו בשמירה על שלמות ביתו ומשפחתו, חובתו שלו היתה להתרחק ולא היה רשאי לדרוש את הרחקת התובעת” (ההדגשה במקור ד.פ., סעיפים 86-87 לפסק הדין, ניתן ביום14.8.2016).

 

משרדנו עוסק רבות בתיקים הנוגעים לעניין שוויון זכויות בעבודה, הן לעניין קיום אפליה תוך כדי עבודה והן לעניין פיטורים בגין אפליה. בפיטורים שכאלו רשאי העובד להגיש תביעה ובה לדרוש את חזרתו לעבודה. כמו כן, תביעה לפיצויים בגין התנהלות המעסיק כלפיו. תביעות שכאלו צריכים להגיש סמוך למועד הפיטורים על מנת להימנע משיהוי. שיהוי יכול לגרום לדחיית התביעה.

במידה והנכם חשים אפליה לרעה בעבודה, אנו מזמינים אתכם לקבוע פגישה ללא עלות ולהיוועץ עמנו האם ומה כדי לפעול בעניינכם.

צור קשר
077-5089001